אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ביאטריקס פוטר: הגברת עם הארנב


התמונה של אילנה גרף

כריכת הספר "פיטר הארנב" האיורים וההשפעות:

(על המאיירת האנגליה ביאטריקס פוטר)

מזה מעל למאה שנים מוכרים ספריה של המאיירת האנגליה ביאטריקס פוטר לילדים ומבוגרים באנגליה וברחבי העולם. אין כמעט אדם שלא נתקל אי פעם בציורי פיטר הארנב, ג'מימה האווזה, ג'רמי הקרפד וועוד אחדים מגיבורי הספרים שסביבתם הייתה כפר אנגלי ליד אגם דיסטריקט, בבית החווה המפורסם hill top farm.

מהו סוד קסמם של הסיפורים והאיורים שלה, שהראשון בהם, פיטר הארנב, יצא לאור בשנת 1902, אשר עדיין מרתקים אליהם קוראים רבים כל כך?

 

איורים ל-ספרי ילדים משמשים בדרך כלל כהבהרה ופירוש לטקסט, ותשומת הלב של הילד ניתנת להם באופן שווה, כמו אל הסיפור, אם לא יותר. ציורי בעלי החיים של ביאטריקס פוטר משקפים היטב את תשומת הלב ואת ההתבוננות שלה בחיות בר קטנות. האיורים מלאים בפרטים קטנים ואהבת המאיירת לבעלי החיים עוברת גם אל המתבונן בציורים. יתרון גדול יש לסופר המאייר בעצמו את ספריו - הטקסט והאיור הם חלק בלתי נפרד זה מזה.

מעט על ההיסטוריה של טכניקת הדפסת האיורים: האיור ה"עכשווי" לספרים החל למעשה במאה ה-15, כאשר הטקסט והאיורים היו נחתכים מאותה לבנת עץ לצורך הדפסה. איור ספרים היה צמוד תמיד להתפתחות הדפוס. במאה ה-16 וה-17 החליפו התחריטים את חיתוך העץ ולאחר מכן נעשה שימוש בליתוגרפיה לצרכי איור ספרים ומגזינים. בסוף המאה ה-19, בזמנה של ביאטריקס פוטר, הוחלפו השיטות הישנות בשיטות פוטו-מכניות חדישות שהתבססו על צילום. הטכניקות החדשות היו זולות יותר ואפשרו הדפסה בכמויות גדולות, וגם האמנים עשו בהן שימוש.

"כשהייתי צעירה",סיפרה ביאטריקס פוטר, "היה באופנה להעריץ ציירים פרה-רפאליים. אני הערצתי העתקה של פרטים מדייקים מן הטבע, וזה השפיע עלי". יצירתו של מאייר ספרי הילדים randolph caldecott הייתה נערצת עליה והיא ניסתה, משך תקופה מסוימת בילדותה, להעתיק ממנו. ציוריו אף פיארו את קירות חדרה. "כבר כילדה קטנה הייתה בי הערצה רבה לעבודתו".

איור

איור של רנדולף קלדקוט.

על גוסטב דורה כתבה כי "אני מחשיבה אותו כאמן גדול בשחור/לבן" וכן העריכה את עבודתו של thomas bewick, אמן האיורים בטכניקת התחריט ואת הצייר טורנר, שלדעתה היה צייר הנוף הגדול ביותר שחי אי פעם.

רקע

ביאטריקס פוטר נולדה ב-28 ליולי 1866 בסאות' קנסינגטון, לונדון, למשפחה אמידה. אביה היה עורך דין מבוסס וצלם חובב. כבת יחידה (עד להולדת אחיה ברטרם, בשנתה השישית) לא הלכה ביאטריקס לבית הספר כנהוג באנגליה הויקטוריאנית, אלא קיבלה את חינוכה בבית ממטפלות וממורים פרטיים, זאת בניגוד לאחיה, שנשלח בגיל מאוחר יותר לבתי ספר פרטיים ופנימיות.

לקרוא היא למדה מתוך נובלות של סר וולטר סקוט, המשורר והסופר הסקוטי ומסיפוריה של הסופרת האירית מריה אדג'וורת' (edgeworth). כמו כן למדה נגינה ואמנות. אביה, בעל זיקה לאמנות וצלם חובב בעצמו, היה לוקח את ביתו למוזיאונים בלונדון, למוזיאון הטבע ולתערוכות במכללה המלכותית. כילדה צעירה נהגה לצייר כאשר המשפחה בילתה את חופשות הקיץ ליד אגם דיסטריקט שבצפון אנגליה. שם גילתה את חיות הבר הקטנות. היא בילתה שעות בהתבוננות בהן ובציורן. חלק מהן אימצה והבריחה לביתה בלונדון. החיות היו לחבריה עד שנולד אחיה, אשר חלק עימה את אהבתה לטבע ולבעלי החיים. יחד ציירו ולמדו את בעלי החיים הקטנים, ובייחוד את האנטומיה שלהם. הם אספו צמחים, מאובנים, וחרקים, אבל כשברטרם נשלח לפנימייה נשארה ביאטריקס שוב לבדה. בגיל 15 החלה מנהלת יומן אישי שנכתב בצופן סודי שהיה ידוע רק לה. את הספרון הקטן, שאותו ניתן היה לקרוא רק באמצעות זכוכית מגדלת, נדרשו שנים לפענח ולתרגם.

גם באמנות לא קיבלה פוטר מעולם חינוך רשמי, אלא רק שיעורים פרטיים. ב-1883 לקחה קורס בן שנים עשר שיעורים בצבעי שמן. בבגרותה הביעה צער על כך שמעולם לא למדה אנטומיה אנושית.

ארנב המחמד שהיה לה בילדותה שימש לה מודל לרבים מציורי הארנבים הראשונים שלה, פיטר הארנב ובנג'מין רביט. קיפודה שאספה וחיה בביתה, שעליה התבססה מאוחר יותר דמותה של הקיפודה מן הסיפור mrs. tiggy-winkle, נהגה לשתות חלב מספל של בובות. רבות ממחברות הציור שלה מוצגות כיום במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון ומכילות ציורי נוף עדינים בצבעי מים שציירה במקומות שונים, שחלקם שימשו כרקע לדמויות בספריה.

ציור

ציור של בנג'מין הארנב המקורי

כאשר כבר לא נזקקה למטפלות בילתה שעות במוזיאון הטבע בשרטוט ורישום. בנוסף לעניין שלה באנטומיה של בעלי החיים, היה לה עניין גם במיקולוגיה – חקר פטריות. היא עסקה שנים בחקר פטריות אותן אספה , חקרה , ציירה, ואף פיתחה תיאוריות מדעיות. עבודת מחקר שלה פורסמה ב-1896, אך כאישה לא נלקחה ברצינות ונחשבה חובבת.

עצמאות

בשנת 1890, בעידודו של חבר, יצרה שש דוגמאות של כרטיסי ברכה ושלחה אותן להוצאת ספרים בגרמניה. לא רק שזו קנתה אותן ב-6 לי"שט, אלא אף בקשה ממנה לשלוח עבודות נוספות. ב-1893 קיבלה את העמלה הראשונה עבור איור ספר ילדים של פרדריק ווטרלי שנקרא a happy pair, איורים שכללו ציורי ארנבים וחיות אחרות. באותו תקופה החלה לכתוב מכתבים מאוירים לילדיה של אומנתה לשעבר. לנואל מור, אחד מילדיה החולים של אותה אומנת, כתבה:

"אינני יודעת מה לכתוב לך, אז אספר לך סיפור על ארבעה ארנבים קטנים...."

שבע שנים לאחר מכן, החליטה שהסיפור עשוי להפוך לספר ילדים טוב. היא ביקשה מנואל את המכתב המקורי, שהיה עדיין ברשותו.

2

2 עמודים מן המכתב המקורי לנואל מור

פוטר הרחיבה את הסיפור המקורי ואיירה אותו מחדש, עדיין בשחור ולבן, בדומה למקור. היא שלחה, כמו בסיפורים רבים כל כך, את כתב היד לשש הוצאות ספרים שונות אשר רובן ככולן הביעו חוסר עניין. מאחר והיה ברשותה סכום כסף צנוע, החליטה ביאטריקס להוציא לאור את הספר בעצמה. היא האמינה כי ספר ילדים צריך להיות קל לאחיזת ידיים קטנות ולכן עליו להיות קטן במימדיו, מודפס על נייר עמיד, ובו תמונה בכל דף. בדצמבר, 1901, יצאו לאור 250 עותקים מן הספר peter rabbit. אפילו הסופר ארתור קונן דויל (יוצר דמותו של הבלש המיתי שרלוק הולמס) קנה עותק עבור ילדיו. שלושה חודשים אחר כך הודפסו 250 עותקים נוספים.

וכך מתחיל סיפורו של פיטר הארנב:

"once upon a time there were four little rabbits, and their names were flopsy, mopsy, cottontail, and peter. they lived with their mother in a sandbank, underneath the root of a very big fir tree.

one morning old mrs. rabbit said, "i'm going to the bakery to buy brown bread and carrot buns. you may go into the fields or down the lane, but don't go into mr. mcgregor's garden. your father had an accident there; he was put in a pie by mrs. mcgregor."

flopsy, mopsy, and cottontail, who were good little bunnies, went down the lane to gather blackberries...but peter, who was very naughty, ran straight to mr. mcgregor's garden and squeezed under the gate! first he ate some lettuce and some beans, and then he ate some radishes. on his way to find some parsley, whom should he meet but mr. mcgregor! "

לאחר הצלחת הספר פנתה פוטר שוב להוצאת ספרים. היא בחרה ב- frederic warne & co. , שהציעו לפרסם בתנאי שהאיורים יהיו צבעוניים. בקיץ 1902 יצא לאור the tale of peter rabbit, המוכר עד עצם היום הזה. במשך עשר השנים הבאות פרסמה פוטר עוד כעשרים ספרים נוספים. יחסיה עם אחד העורכים בהוצאה הפכו אישיים והם התארסו. נורמן וורן הצעיר עזר לה רבות, גם בעריכת ספריה, עד לפטירתו, לרוע המזל, מלוקמיה. פיטר הארנב נשאר תמיד האהוד ביותר מספריה. בנוסף לספרים, יצרה פוטר איורים בוטאניים מקצועיים של חרקים, פטריות, לטאות, עכבישים ועוד.

ציור

ציור של פטריות – איור בוטני של ביאטריקס פוטר. החיים בכפר

הספרים נמכרו היטב ופוטר החליטה לקנות חווה ב- sawry, לה קראה hill top farm. חלומה היה לגור שם יום אחד, ורוב הכנסותיה מן הספרים הוקדשו למימון השיפוצים בחווה. במשך הזמן הפכה מעורבת יותר בחיי הכפר והחווה ומצאה פחות זמן לצייר. רבים מתושבי הכפר, בתיהם ובעלי החיים שלהם מופיעים בספריה. כאישה שילדותה הייתה בתקופה הויקטוריאנית, עשתה הרבה יותר ממה שרוב הנשים בתקופתה ובמעמדה הצליחו לעשות: היא הייתה אישה לא נשואה, מאיירת וחוקרת, ובעלת עצמאות כלכלית. אבל למרות הצלחתה, עדיין האמינה פוטר וצוטטה באומרה כי נישואין מאושרים הינם בעיניה הכתר בחיי האישה. בגיל 47, בשנת 1909, פגשה את וויליאם היליס והפכה ל"גברת היליס". נראה שבהיותה נשואה ובעלת חווה לא נזקקה עוד לפנטזיות ולא כתבה עוד ספרים. אך תמיד גידלה בחוותה ארנבים, כדי לא לאכזב את הילדים. פוטר עבדה בשדות ובחווה, כמו הגברים. אישה חזקה, שהתעלתה על שורשיה הויקטוריאניים ופעלה לפי נטיות ליבה. היא אמנם לא צלחה בפרסום מחקריה המדעיים, אך בנוסף לספריה המוצלחים גידלה ופיתחה זן של כבשים גזעיות ובשנות השלושים והארבעים זכו כבשותיה בפרסים רבים בתצוגות ארציות. הכבשים, מזן herdwick, עדיין גדלות רק באותו האזור. לאחר נישואיה פרסמה רק ארבעה ספרים, וגם אלה מבוססים על חומרים שנותרו בידיה. מגיל חמישים ושש שנים הקדישה עצמה לחווה ולגידול כבשותיה, עד מותה ב-1943.

הסיפורים:

כמו סיפוריה של מריה אדג'וורת', עליהם גדלה, אופיינו סיפורי הילדים של ביאטריקס פוטר בסגנון מציאותי רענן, שזור בהומור, עם נגיעות של מסרים מוכתבים, ויתכן כי סגנונה של פוטר עצמה הושפע ממנה. סיפוריה מתארים בצורה פשוטה אך מושכלת, ולא מתחנפת או מתיילדת, עולם המאוכלס בחיות קטנות, מואנשות באופן ריאליסטי-הומוריסטי, המתרחשים בסביבה מוכרת היטב לילדים, בבית או בחווה. היא תיארה את החיות הקטנות שהכירה היטב וצפתה בהתנהגותן שעות רבות בילדותה באופן אוהב, ועשתה שימוש בתכונותיהן האמיתיות כגון זריזותם של עכברים, סקרנותם של ארנבים ועוד. בזאת אפשר להשוותה גם לסופר א.א. מילן, אשר בדומה לה, השתמש בסביבת ביתו כרקע לסיפורי פו הדב. כל אחד מהם השתמש בסביבה טבעית אמיתית ובחיות אמיתיות כדי ליצוק משהו משל עצמו, שהיה חשוב לו, אל תוך הסיפור, עם הרבה הומור, חן, יופי ואיורים יפים. דוגמא מופלאה מקבילה לאיור ספר ילדים קלאסי בו הציורים הינם חלק בלתי נפרד מהטקסט הם כמובן, איוריו של סר ג'ון טניאל (sir john tenniel) לספר "עליסה בארץ הפלאות" של לואיס קרול.

מתוך

מתוך peter rabbit טכניקה וסגנון:

מתוך

מתוך mrs. tiggy winkle

פוטר יצרה רישומים לאיוריה בשחור לבן, בעיפרון או בעט ודיו. את יצירותיה הסופיות איירה בדרך כלל בצבעי מים, תוך מתן הדגשות בעט ודיו. לעיתים הוסיפה נגיעות בצבע שמן לבן על מנת להדגיש ולהאיר. האיורים שלה עדינים ומקסימים, מלאי חן , חמימים ומעוררי סימפטיה. אין בהם דבר מאיים או מפחיד, וגם בסצינות הבריחה ניכר חוש ההומור. דווקא הרישומים הראשוניים שבמחברתה מראים את הכישרון האמיתי שלה. החוש שלה לפרספקטיבה היה מושלם, ותשומת הלב לפרטים קטנים מוקפדת. פוטר כתבה את סיפוריה במחברות בית ספר רגילות, הוסיפה להן טיוטות איורים בצבעי מים או בעט ואז הייתה מגישה אותם כמתנה לקריאה לילד חביב עליה. באופן זה, יכלה לנסות את ספריה לראשונה על ילדים. אחר כך הייתה משאילה את המחברת בחזרה על מנת לעבוד על האיורים הסופיים. במקרים אחדים לא הצליחה לשמור על קסם הטיוטה הראשונית ולפחות במקרה אחד ידוע כי השתמשה בטיוטה הראשונית במקום בציור החדש. ביומנה כתבה: "הכול בעיני אותו דבר: לצייר, לאייר, לרשום. התשוקה העזה להעתיק כל דבר יפה שלוכד את עיני. איני יכולה לנוח, אני חייבת לצייר ולצייר, לא משנה מה תהיה התוצאה..."

רבים מציוריה של ביאטריקס פוטר שמורים עדיין ב-hill top farm, המהווה מקום משיכה תיירותי.

ספריה, שהזמן רק מיטיב עימם, תורגמו לשלושים שפות ו מככבים עדיין על מדפי ספרי הילדים, כמו גם מוצריהם הנלווים כגן כלי חרס, קנקני תה, צעצועים, בובות וסרטים מצוירים. הספרים, שנחשבים קלאסיים עדיין, אהודים כפי שהיו לפני מאה שנים ועדיין מקסימים ואהובים כל כך על ילדים ברחבי העולם.

צילום

צילום של ביאטריקס פוטר ואחד מארנביה

רשימת הספרים:

17. peter rabbit's painting book -- 1911

18. the tale of timmy tiptoes -- 1911

19. the tale of mr. tod --1912

20. the tale of pigling bland -- 1913

21. tom kitten's painting book -- 1917

22. appley dapply's nursery rhymes -- 1917

23. the tale of johnny town-mouse -- 1918

24. cecily parsley's nursery rhymes -- 1922

25. jemima puddle-duck's painting book -- 1925

26. peter rabbit's almanac for 1929 -- 1928

27. the fairy caravan -- 1929

28. the tale of little pig robinson -- 1930

29. sister anne -- 1932

30. wag-by-wall -- 1914

31. the tale of the faithful dove -- 1955

32. the sly old cat -- 1971

1. the tale of peter rabbit -- 1902

2. the tailor of gloucester -- 1902

3. the tale of squirrel nutkin -- 1903

4. the tale of benjamin bunny -- 1904

5. the tale of two bad mice -- 1904

6. the tale of mrs. tiggy-winkle -- 1905

7. the pie and the patty-pan -- 1905

8. the tale of mr. jeremy fisher -- 1906

9. the story of a fierce bad rabbit -- 1906

10. the story of miss moppet -- 1906

11. the tale of tom kitten -- 1907

12. the tale of jemima puddle-duck -- 1908

13. the roly-poly pudding (the tale of samuel whiskers) -- 1908

14. the tale of the flopsy bunnies -- 1909

15. ginger and pickles -- 1909

16. the tale of mrs. tittlemouse -- 1910

האתר הרשמי של פיטר הארנב קישור לסיפור המלאthe tale of peter rabbit

תגובות

תיקון טעות

ה-lake district הוא אזור של אגמים באנגליה, המילה district מתורגמת לאזור או מחוז, זה לא שם ספציפי של אגם, למיטב ידיעתי. מעבר לכך, מעניין מאוד, תודה

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אילנה גרף