אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אוסף גלויות דואר: נופי הארץ, דמויות ו...כרכרות דואר


הרצל חקק's picture

תערוכת גלויות הדואר הייתה התערוכה האחרונה ששרה טוראל אצרה כמנהלת מוזיאון הדואר והבולאות. שרה פרשה לגמלאות והיא מריצה בימים אלה תערוכה חדשה על רכבת העמק. שרה טוראל הייתה מזוהה עם מוזיאון הדואר והבולאות מאז קם , וכיום כשהיא פורשת לגמלאות, יש תחושה של תום תקופה. התערוכות הנפלאות שאצרה במוזיאון ארץ ישראל היו תעודת כבוד למוזיאון וזכו לביקורות אוהדות במוספי התרבות השונים בכלי התקשורת.שרה טוראל נולדה בארגנטינה, בואנוס-איירס, 1943 - והיא חיה ופועלת בישראל משנת 1969. מאז הקמת המוזיאון לדואר ולבולאות לפני 10 שנים היא מנהלת המוזיאון, כחלק מתוך מוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב.השכלתה של שרה טוראל מגוונת ורב תחומית: את התואר הראשון שלה עשתה טוראל במדעי התקשורת באוניברסיטת בואנוס איירס בארגנטינה. את התואר השני עשתה באוניברסיטת תל אביב, בחוג לאמנות התיאטרון וסיימה אותו בשנת 1986. הקשר תקשורת לתיאטרון נראה לרגע מפתיע, וההשכלה הרב תחומית שלה הובילה אותו לתחום ההתמחות המיוחד שלה - אוצרת תערוכות רב-תחומיות בהקשרן הסוציו-היסטורי.

את עבודת המחקר שלה עשתה בנושא מיוחד: "הנושא התנ"כי במחזאות הספרדית בתקופת תור הזהב" – וזאת במסגרת הפקולטה לפילולוגיה uned, מדריד, ספרד, 1988.מחקריה זכו לשם ולמוניטין - וטוראל זכתה במלגות, הן מטעם אוניברסיטת תל-אביב – והן מטעם משרד החוץ הספרדי, 1987. את הניסיון הרב בבניית תערוכות ובעבודה בנושא מוזיאון קיבלה שרה טוראל לאחר שירות של כמה שנים בבית התפוצות, 1981 עד 1993.טוראל עבדה במחלקת הסמינרים של בית התפוצות והייתה חברה בצוות היגוי לכתיבת תוכניות אודות ההשפעות השונות שעיצבו את הזהות היהודית בגולה. מה שחשוב בהקשר זה שפעילות זו קרמה עור וגידים תוך שימוש במרחב המוזיאלי של תצוגת הקבע -כאילוסטרציה ופרשנות לנושא.

התערוכה המרכזית המובילה את המוזיאון מאז הקמתו היא התערוכה שמהווה תצוגת הקבע – ו היא הבסיס להבנת המסרים של מוזיאון הדואר והבולאות:נושא התצוגה: 3000 שנה של העברת מסרים. תערוכות נוספות שזכו להצלחה אדירה וחשפו אותנו להיבטים שונים של התרבות הישראלית: כך לדוגמה - תערוכה שחשפה את האופקים האוניברסאליים של המוזיאון. שם התערוכה - 2000: כל אדם – הצהרת זכויות האדם כפי שהיא משתקפת בדימויים חזותיים גראפיים מכל העולם.

כרכרה לעכו הוצאת שטרובה בק.

תערוכות נוספות שהציגו פנים שונות של ההיסטוריה הישראלית:2001: פלשתינה א"י הולכת לראינוע : תערוכה על תולדות הראינוע בארץ-ישראל המנדטורית.2002: אדומָתי היקרה... דואר המושבות בימי השלטון העות'ומני : גלויות ותצלומים.2003: "על רקע כחול": תערוכה על פעילות דואר צפת בין השנים 1870- 1948.2004: "רזי הבוספורוס": גלויות מאיסטנבול 1895-1914.2005: "פני גאון" - אלברט איינשטיין - אייקון סובב עולם: תערוכה לציון 100 שנה לתורת היחסות ו-50 שנה למותו של אלברט איינשטיין.2006: "גלגוליה של אוטופיה - הטמפלרים בארץ-ישראל": אפוס מרתק : גלויות ומכתבים, מסמכים רשמיים ויומנים, פריטי תרבות חומרית, ועוד.2007:: "והתורכים אינם עוד שולטים...": גלויות מיוחדות מאד מן המאה ה 18 והמאה ה 19 מימי שלטון התורכים.

התערוכה האחרונה שהוכיחה את חשיבותו של מוזיאון הדואר והבולאות הייתה התערוכה שזכתה לשם – גלויות מצוירות מארץ הקודש. בתערוכה נחשפנו לגלויות מיוחדות מן השנים 1880 עד שנת 1935. התערוכה המרשימה הייתה חיבור של שני תחומים – מצד אחד, ארץ ישראל במאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20 , ומצד שני – אספנות של גלויות דואר מצוירות של ארץ הקודש, שהיו בשימוש לפני יותר ממאה שנה.מדובר בתערוכה שמבוססת על אוסף של אספן מיוחד במינו, יואל אמיר. האוסף שלו כולל כ- 300 גלויות דואר מצוירות בידי ציירים שונים- והן מתארות אתרים ונופים של ארץ הקודש. באותם ימים היה ביקוש רב לגלויות מעין אלה, לצד גלויות דואר בשחור לבן.התערוכה בנושא הגלויות היא פרי עבודה משותפת של שרה טוראל עם אספן הגלויות יואל אמיר: האוסף של הבולאי יואל אמיר הוא הגיבור האמיתי של תערוכת הגלויות. יואל אמיר היה בולאי נלהב מנעוריו. בשנות השבעים יואל החליט להתמקד בתחום "היסטוריה בולאית" של ארץ-ישראל בסוף המאה ה-19 וראשית ה-20. את יואל ריתק במיוחד נושא התיישבות הגרמנים הטמפלרים בארץ-ישראל – והוא התמחה בעיקר באיסוף חומר בולאי כולל שקשור להיסטוריה של קהילה חלוצית זאת בשמונים שנות שהותם בארץ. פעילות זו הובילה לשתי תערוכות שהוצגו במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב. התערוכה האחרונה בנושא גלויות הדואר - גלויות מצוירות מארץ הקודש 1880 – 1935 נחשבת לאחת הפסגות של מוזיאון הדואר והבולאות.התערוכה מהממת: ההיסטוריה של ציורי הגלויות מספרת את סיפור הארץ ונופיה:

קבר

קבר רחל פרלברג -1898 .

הגלויות הודפסו במשך 60 שנה ובמשך השנים הודפסו מאות אלפי גלויות מצוירות של ארץ הקודש – והן הופצו לא רק בארץ, אלא גם בערים שונות באירופה. מי שעוקב אחרי ציורי התערוכה נסחף אחר מסע לא נגמר: הכל קובץ בספר הגלויות של התערוכה, תחת השם "אוריינטליסטים", ועיון בו חושף את הדימוי של ארץ ישראל בעיניהם של ציירי המזרח, אותם "אוריינטליסטים" – אמנים נוצרים ויהודים, לפני למעלה ממאה שנים. מעל לציורים יש נופך פסטורלי, אווירה מֶלנכּולית משהו. אנו מסיירים ברחובות מקושתים בירושלים, עוקבים אחר הצאן הרובץ והגמלים המחכים למים, כותל הדמעות של הדורות, יד אבשלום, עצי זית מרשימים בגת שמנים.מסלול התערוכה קסום ומעורר השראה: אתה חש שאתה הולך בשבילי הרוח של ארץ ישראל, תר אחר פניה של הארץ, כפי שנחשפו דרך הנופים והדימויים של ארץ הקודש, כפי שנראתה בעיני אותם ציירים.שרה טוראל מנהלת המוזיאון מאז הקמתו מחוברת לכל ההוויה הזו: גם כיום כשאינה לובשת את גלימת מנהלת מוזיאון הדואר והבולאות, חשה טוראל מחויבות לכל נושא ההיסטוריה של הדואר והקשר שבין היסטוריה לבין תרבות:"הקשר הזה, שבין היסטוריה לתיאטרון ולתרבות בכלל, מאד מושך אותי. התערוכות, שאצרתי היו מבחינתי הזדמנות ליצור נקודות מפגש בין אופקים שונים.קיבלתי משוב שאכן החיבור הזה יוצר הנאה צרופה, חוויה תרבותית מיוחדת".

מה המיוחד בקשר שבין דואר להיסטוריה הישראלית?טוראל: "הסיפור הציוני והסיפור של דואר בארץ ישראל הולכים שלובים זה בזה. הציונות הייתה תנועה שניסתה להשיב את העם היהודי אל בימת ההיסטוריה, להשיב אותו אל מחוז חפצו, אל ארץ ישראל. תנועה ציונית מודרנית שקשורה ומחוברת למורשת יהודית – ואנו רואים את החיבור הזה גם בתרבות הנוצרת. כך למשל בגלויות מארץ ישראל הקושרות בין סיפור התקומה לסיפור נופי הארץ וסיפור התנ"ך הצבעוני והמרגש. הציונות הייתה ונשארה בעיניי מפגש של ישות מודרנית עם רצון ליצור המשכיות תרבותית...אתה רואה בתערוכות השונות שהצגנו כאן שילוב מיוחד בין אייקונים של המקורות כשהם משולבים בתהליך של מודרנה והתחדשות, וזה מיוחד בעיניי".האם זו משמעותה של תרבות בעינייך?"זו הדינאמיקה של תרבות נוצרת. אנו שואבים מן העבר, יודעים להחיות יצירות ואייקונים מן העבר ולתת לכל זה ביטוי בכלים של מודרנה ובמחשבה מודרנית. זה הרי היה בבסיס החזון הציוני ליצור תרבות חדשה שנבנית ממה שהיה, אדם חדש, וחשוב שלא נשמע שהציונות הייתה לא רק גאולה פיזית אלא גם גאולה רוחנית".ועתה עולה לאוויר התערוכה החדשה שלכם על הרכבת החיג'אזית. מה משך אותך להעלות תערוכה זו?"הרכבת הזו קשורה להיסטוריה של ארץ ישראל ולנופים של ארץ ישראל, וכאשר דיברו אצלנו על רכבת העמק, התכוונו לרכבת הזו ולכל הסיפור המופלא הקשור בה. תמיד ידענו לשיר "העמק הוא חלום" וכאן יש לנו אפשרות להציץ באותו חלום שנרקם סביב אותה רכבת היסטורית. אני רואה בתערוכה זו מעין סגירת מעגל, שכן אני אוצרת אותה לאחר פרישתי. אמשיך ללוות את המוזיאון ולהיות פעילה בדרכים שונות, ומבחינתי תמיד יהיה מקום מיוחד בלבי לנושא הדואר, לנושא הבולאות. אחד השיאים של חיי היה הקמת המוזיאון לדואר ובולאות ואני בטוחה שיש בו פוטנציאל לקרב בני נוער ומבקרים לכל הנושא של הדואר ולנושא ההיסטוריה הישראלית בכלל".

תגיות: 

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת הרצל חקק