וולט דיסני: השפעת האמנות האירופאית על סרטיו הראשונים

במוזיאון ה- Galeries nationales du Grand Palais ב-פאריז מתקיימת החל מ-16 לספטמבר 2006 תערוכה המציגה את מקורות ההשראה האמנותיים של סרטי וולט דיסני הראשונים, והשפעת האמנות האירופאית על יוצריהם.

עולם התרבות האירופאי מתרכז העונה בהומאז´ לאמריקה. בנוסף למחווה שעושה מוזיאון ה-לובר לאמנות אמריקאית, גם ה-גראנד פאלה היוקרתי, שהציג בעבר תערוכות של מאסטרים באמנות כמו פול גוגן או קלוד מונה, מעניק השנה מחווה לאמנות פופולארית אמריקאית ומקשר בינה לבין האמנות האירופית הקלאסית.

תערוכה מרתקת זו מראה כיצד הושפעו יוצרו של מיקי מאוס, וולט דיסני, והאנימטורים שלו, מהאמנות אירופאית. מטירות בוואריה, מסרטים אקספרסיוניזם גרמניים ומאמנים וציירים אירופאיים.

וולט דיסני (1901-1966) הוא ללא ספק אחד מן היוצרים המקוריים של סרטי האנימציה, שלא לומר החלוץ. למרות שלא היה ממציאם של סרטי האנימציה הראשונים היה הוא הראשון שיצר סרטים באורך מלא והביא אותם לקהל בינלאומי.

ההצלחה של סרטיו מיקמה אותו בין המודלים של התרבות האמריקאית, אם לא המודל הידוע ביותר, אבל לא תמיד זוכרים את ההתחלה שלהם ואת המקורות מהם הושפע בתחילה.

סרטי האנימציה באורך מלא של וולט דיסני, החל מ- שלגיה ושבעת הגמדים מ-1937 ועד ל-ספר הג´ונגל ב-1967 הינם תוצרים של השפעה הדדית של תרבויות ושילוב של תחומים שונים באמנות. מתוך גישה זו, התערוכה מציגה יחדיו ציורים מקוריים מן האמנות המערבית שהשפיעה על יצירתם.

"הכל התחיל בעכבר"...

ב-1928, יצר וולט דיסני את "ספינת הקיטור ווילי" (Steamboat Willie), סרט האנימציה הקצר הראשון שנוצר עם סאונד מסונכרן.  זו היתה הופעת הבכורה של אחת מן הדמויות הידועות ביותר של המאה העשרים: מיקי מאוס, שהומצא ע"י וולט דיסני וצוייר באנימציה באולפני דיסני ב-1935 בצבעים ("טכניקולור") ע"י iwerks UB בפעם הראשונה. אולפני דיסני זכו בפרס האוסקר בשנות ה-30 אבל ארוע התקופה היתה הפקת שלגייה ושבעת הגמדים בשנת 1937. הסרט היה סרט האנימציה הראשון באורך מלא והפך ללהיט בינלאומי. כך נולד הז´אנר שהיה מסוגל להתחרות בסרטי הוליווד.

מקורות ספרותיים

מיטב הקלסיקות של תרבות אירופה סיפקו נושאים לסרטי וולט דיסני רבים. מ-משלי איזופוס (Fables) של הסרטים הקצרים הראשונים ועד ספר הג´ונגל של רודיארד קיפלינג ב-1967, הרפתקאות פינוקיו של קרלו קולודי, אגדות היפהפיה הנרדמת ו-סינדרלה.

בשנת 1935 בילה וולט דיסני מספר שבועות באירופה לרגל קבלת פרס ונטל עימו בחזרה לקליפורניה ספרים מאויירים רבים, כדי לבנות מלאי של דמויות ולקבל השראה להפקות הסטודיו. רבים מספרים אלו עדיין נמצאים בארכיוני האולפנים ליד לוס אנג´לס, ומארגני התערוכה קיבלו רשות לעיין בהם.

מהדורות של ספרים מן המאה ה-19 והמאה ה-20 המוקדמת - אגדות של האחים גרים, פינוקיו (Perrault), מהדורות מקוריות של המאייר ג´יי ג´יי גרנוויל, ציורים של הצייר גוסטב דורה ואמנים גרמניים כמו לודויג ריכטר ו-הנריך קליי. וספריהם של לואיס קרול (אליס בארץ הפלאות), ג´יימס בארי (פיטר פן) שאויירו ע"י ארתור רקהאם או ג´ון טניאל.

כשהתחיל בשנת 1922 היה ל-וולט דיסני מושג בסיסי באנימציה, אותו רכש מסרטיו המצויירים של אדווין ג. לוץ שיצר סרטים מצויירים ב-1920 ומן הצלם אדוארד מייברידג´ אשר ניתח עוד במאה ה-19 תנועה של אנשים ובעלי חיים. הוא הכיר את סרטיו של הצרפתי אמיל ריינו ממציא ה- Praxinoscope , חלוץ האנימציה אמיל קוהל, אמן הקומיקס בנג´מין רביאר והחלוצים האמריקאים וינזור מק´קי שיצר את נמו הקטן (Little nemo) ב-1909 ולאחריו ב-1914 את הדינוזאורים.

סרטים ראשונים אלו היו עבורו מקור בלתי נדלה להשראה ובשנות ה-30 סרטים כמו הרופא המשוגע (The mad Doctor) פרנקנשטיין או זמנים מודרניים של צרלי צ´פלין תרמו להרפתקאות דונלד מאוחר יותר, וכן סרטים אקספרסיוניסטים גרמנים כמו פאוסט מ-1926 שהשפעתם ניכרת בסצנות ב"פנטסיה" שלו.

ארכיטקטורה ונופים

התפאורה תמיד שיחקה תפקיד חשוב בסרטי וולט דיסני ושהושקעה בה תשומת לב גדולה. מצלמת ה- Multiplane שהומצאה באולפנים נעה לרוחב תפאורה פנורמית שצויירה ע"י אמנים מומחים בצבעי גואש על קרטונים, זכוכית או צלולויד. מאמצים גדולים הוקדשו למציאת לוקיישן. לפעמים הגיעו עד אירופה. למשל, הכפר של פינוקיו הינו מודל של העיר רוטנברג (Rothemburg) מ-ימי הביניים, בבוואריה. הטירה של היפהפיה הנרדמת היתה שילוב של מספר טירות בבוואריה, בעיקר ה- Neuschwanstein . יערות קיבלו את אופיים והשראתם מציורים סיניים מן המאה ה-15, מ-הדפסים יפאניים או מיערות אנגליים. השפעתם של הנופים המצויירים של קספר פרידריך (גותי-רומנטי, גרמניה (1774-1840) ו- ארנולד בוקלין (1827 – 1901) צייר מהסימבוליזם ניכרת ב-פנטסיה וכן השפעה של ציירים פלמיים ואיטלקיים ניכרים בתפאורות של היפהפיה הנרדמת.

האנשה

לאמני המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 שהחיו את נושא ההאנשה (אנטרופו-מורפיזם) היתה השפעה עמוקה על וולט דיסני. תחריטים של גראנדוויל, ליטוגרפיות של הונורה דומייר, גוסטב דורה, ו-ביאטריקס פוטר נתנו השראה לדמויות רבות. לרוב טופלה ההאנשה בסרטיו בעדינות אך בסרטים מסויימים הטרנספורמציה שעברו, עצים, למשל מעוררות פחד ממש.

המקור לדמויות

פיתוח הדמויות היה תהליך מורכב שדרש ישיבות אינספור שבהן נטל ווולט דיסני עצמו תפקיד פעיל. הוא שרטט את הקוים הכלליים של קוי האופי של הדמות, ודרש עיצוב גרפי מקיף אם לא היה מרוצה מן הסקיצות הראשוניות. דיונים אלה, והשילוב של מספר מקורות לעיצוב הדמות: היסטורי, אמנותי, וסינמטוגרפי, החיו את הדמויות שצויירו על דפים או נבנו כדגם מגבס. אבל התפקיד שמילאו התסריטאים הציירים ו-וולט דיסני עצמו היו שלובים זה בזה עד שקשה לשחזר את התהליך.

הדמות המרושעת של המלכה האם ב-שלגייה למשל, הינה דוגמא טובה. בעוד וולט דיסני עצמו הציע שהמלכה תהיה תערובת של ליידי מקבת´ והזאב הרע, פניה נבחרו להיות לבסוף בדמות פניה של השחקנית האמריקאית ג´ואן קרופורד. הטרנספורמציה של המלכה ל-מכשפה נלקחה מהשפעה של דר´ ג´קיל ומיסטר הייד ודמות המכשפה עצמה קיבלה השראתה מאיקונוגרפיה מסורתית מן המאה ה-19.

שיתוף פעולה עם סלבדור דאלי

ל-סלבדור דאלי ול-וולט דיסני היתה הערכה גדולה זה לזה. לא ידוע מי עשה את הצעד הראשון, קרוב לודאי ש-וולט דיסני הציע ל- סלבדור דאלי לעבוד עימו על פרוייקט משותף כאשר סלבדור דאלי שהה בהוליבוד ב-1945. כאשר שמעה העיתונות האמריקאית על שיתוף הפעולה בין "המאסטר של השעונים הרכים" לבין "המאסטר של מיקי מאוס" היתה התלהבות, אבל הסרט בן 6 הדקות ששמו Destino לא נוצר בזמן חייהם של השניים אלא הושלם רק בשנת 2003 ונותרו ממנו כמה מאות של ציורים ורישומים.

ההשפעה של עולמו של דיסני על האמנות המודרנית

ההפקות של אולפני וולט דיסני משכו אליהן במהרה אמנים, במיוחד מעולם הקולנוע ודורות אחדים גדלו על סרטיו מאז 1937. הפופ ארט הפך את מיקי ודונלד לאייקונים. גם ל-אנדי וורהול המיקי שלו משוכפל בורוד וכתום.

בתערוכה ניתן לראות ציורים אורגינאליים מתוך הסרטים הידועים כמו גם ציורים שהשפיעו עליהם.

כ-500 ציורים מקוריים מהארכיון של האולפנים מוצגים בתערוכה וכן יצירות שהושאלו ממוזיאונים ברחבי העולם. ציורי שמן שהשפיעו ונתנו השראה ל-וולט דיסני ולאנימטורים שלו. למשל: לצד ציור של סצנה מפחידה שבה העצים מתעוררים לחיים ב-שלגייה מוצב ציור מ-1900 של ווילאם דהגוב (William degouve de Nucques).

אולפני דיסני אפשרו למארגני התערוכה גישה לארכיונים שלהם ולכן ניתן לראות בתערוכה מבחר מלבב של סקיצות וציורי אנימציה ראשונים, משנות ה-30 וה-40 של המאה העשרים.

התערוכה תסתיים ב-15 לינואר 2007

אתר אמנות טקסטורה