אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האמנים של מבצע אנטבה - ראיון עם רחל אחונוב


התמונה של אלי אשד

כתבה מיוחדת למלאת 30 שנה למבצע אנטבה.

המאיירת רחל אליה אחונוב ליקטה מכל העולם את הקריקטורות השונות שפורסמו בעיתוני העולם על מבצע אנטבה, ויצרה בכך תערוכה מדהימה על הדרך שבה ראה אותנו העולם אז ב-יולי1976.

ב-4 ביולי 2006– מלאו 30 שנה ל-מבצע אנטבה המפורסם והמתוקשר שבמבצעים הצבאיים של צה"ל ומדינת ישראל שבו חולץ מטוס נוסעים חטוף בידי טרוריסטים גרמנים ופלסטינאים באוגנדה ארצו של הרודן הרצחני והמטורף אידי אמין. "משימה בלתי אפשרית!"," מבצע פנטסטי!", "התקפת בליץ ישראלית באוגנדה...", "כל הכבוד צה"ל ","זה יום גדול לעם היהודי", "נתתם שיעור לעולם כולו", "אגדה נולדה; העולם חייב תודה לישראל". אלה היו חלק מכותרות העיתונים בעולם מיד לאחר 'מבצע יונתן', מהדורות החדשות ברחבי תבל הפסיקו את השידורים הרגילים ופתחו בדיווחים מלאי הערצה על תגובתנו הנחרצת נגד המחבלים, שעמדו לרצוח את בני הערובה. אזרחים רקדו משמחה ברחובות תל אביב.

המשמעויות הדרמטיות של המבצע שכמוהן לא היו בשום מבצע אחר של צה"ל לא חמקו כמובן משום איש ובעקבותיו החל מחול שדים של והנצחות באמצעי מדיה שונים. כבר שלושה ימים אחרי המבצע הודיעו האולפנים הוליוודיים והוצאות ספרים על כוונתם להכין ספרים וסרטים על המבצע אולי שיא עולמי במהירות תגובה תקשורתית. מבצע אנטבה הניב לא רק ארבעה סרטי קולנוע ושפע ענק של ספרים תיעודיים ובדיוניים לילדים ולמבוגרים אלא גם שפע של קריקטורות איורים וכתבות מאוירות ברחבי העולם, ואפילו כמה קומיקסים.

על נושא זה "מבצע אנטבה בעיני הקריקטוריסטים" הופקה ב-2001 תערוכה בינלאומית יוצאת דופן של המאיירת הידועה רחל אליה- אחונוב. היא אספה מקבץ מתוך אותן קריקטורות שהופיעו בעיתוני העולם במהלך המבצע ומיד לאחריו בחודש תמוז תשל"ו, יולי 1976 בתערוכה בשם: 'מבצע יונתן בראי הקריקטורה העולמית"' לתערוכה מיוחדת. ב-2001 במלאת למבצע 25 שנה.

רחל אחונוב הייתה בכיתה אל"ף כאשר התחולל המבצע ב1976 ולא זוכרת דבר מהתקופה ההיא. אבל לאחר איסוף ומחקר עצום מימדים של 4 שנים היא יצרה תערוכה על קריקטורות על המבצע. "מבצע יונתן דרך מראות העולם". תערוכה שכללה קרוב ל-100 קריקטורות מ16 ארצות: ישראל, ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטריה, שבדיה, הולנד, נורבגיה, פינלנד, איטליה, ברה"מ, וגם מצרים וכווית ואפילו קריקטורה מ-יפן שהוכנה במיוחד לתערוכה על ידי יו"ר איגוד הקריקטוריסטים היפני: נוריו ימנוי. התערוכה הוצגה אז במרכז ז'ראר בכר ב-ירושלים ובבניין העיריה במודיעין. עד כמה שידוע לי מחקר זה הוא ראשון מסוגו בתולדות התרבות הפופולארית הישראלית לגבי התגובות הגראפיות ברחבי העולם על אירוע בתולדות ישראל. אפשר להשוותו רק לספר שכלל קריקטורות שהופיעו ברחבי העולם על משה דיין שהיה ללא ספק הדמות הישראלית המוכרת ביותר בעולם.

לרגל מלאת 30 שנה למבצע הנה ראיון מיוחד על רחל אליה אחונוב על המחקר והתערוכה המיוחדים שיצרה על מבצע אנטבה:

א.א.: מה הביא אותך להתעניין בנושא מבצע אנטבה?רחל אחונוב: הרעיון לתערוכה נולד לפני כ-15 שנים בעקבות ספר המכתבים הנוגע ללב של סגן-אלוף יוני נתניהו ז"ל, שנהרג במהלך הפריצה לבית הנתיבות בו הוחזקו החטופים. 'מכתבי יוני' השאירו עליי רושם אדיר שלא הרפה ממני זמן רב אחרי קריאת הספר. ולאחריו שום דבר כבר לא היה כבעבר (ממש כך). המילים של יוני לא נתנו לי מנוח ומצאתי את עצמי נודדת בספריות וארכיונים ברחבי הארץ, בניסיון ללמוד יותר על הפרשה באנטבה, על אישיותו המדהימה ולהבין באותה נשימה מה בדיוק עובר עליי. אישיותו של יוני השאירה עליי רושם אדיר ועוררה בי רצון עז ללמוד עוד על חייו ועל המבצע האחרון בו הוביל את לוחמיו לבית הנתיבות באנטבה. חילוץ החטופים התרחש כשהייתי בסוף כתה א' אך למרות זאת לא זכרתי דבר מאותם ימים וזה הפריע לי מאוד. זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים נחקקו בי עמוקות, אך לא מהמבצע המדהים הזה שהסעיר את כל העולם. דחף לא מוסבר הוביל אותי לארכיון הטלוויזיה והרדיו, קול ישראל וגלי צה"ל.

אז יצאתי למסע בארכיונים רבים ברחבי הארץ: באוניברסיטאות, קול ישראל, גלי-צה"ל, הטלוויזיה הישראלית והרדיו, לספריות בבית אריאלה בתל-אביב, למרכז דיין לעיתונות ערבית באוניברסיטת ת"א, אוסף המיקרופילמים באוניברסיטה העברית בירושלים ועוד. לאסוף פיסות זיכרון...במהלך הדפדוף בעיתונים המצהיבים הבחנתי במגוון מרשים של קריקטורות נהדרות שנעשו בהשראת המבצע והראתי אותן לתלמידים שלי בסדנאות הקומיקס והקריקטורה שהעברתי במסגרות שונות. ההתרגשות הרבה שהן עוררו בקרב הילדים, דחפה אותי להמשיך הלאה ולהעמיק את המחקר.

במהלך העיון והדפדוף בעיתונים המצהיבים והמתפוררים הבחנתי במגוון קריקטורות מצוינות שנעשו בעקבות המבצע בארץ ובעולם. החלטתי לצלם ולהראות את האוסף לתלמידי בשיעורי הקומיקס והקריקטורה שאני מעבירה.

התלמידים פשוט נפעמו מהאהדה שהוקרנה בהן לישראל וזה כבר דבר שאתה לא נתקל בו יותר. אני מצידי הופתעתי מאוד מעוצמת התגובות שהן עוררו בקרב הילדים. זה כל כך נגע בהם עד שהחלטתי להפוך את זה לפרויקט שיוצג לפני כל המדינהלכן המשכתי לפנות למקורות נוספים. ארכיון הקריקטורות באוניברסיטת קנט בבריטניה נענה לי והעשיר את האוסף בחומר רב. כשהיו בידי כ-70 קריקטורות מישראל, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, הולנד, צרפת, קנדה, ברית המועצות, מצרים וכווית, פניתי למספר מקומות בהצעה שיציגו אותן בתערוכה מיוחדת במלאות רבע מאה למבצע. עירית ירושלים נרתמה לעזרתי. ניסים חזקיהו יו"ר אגודת הקריקטוריסטים הישראלים חיזק את ידי ומישל קישקה, המרצה שלי ל-קומיקס, תמך בי לאורך כל הדרך. הוא עודד אותי לפנות למקורות נוספים. התערוכה עלתה לראשונה בז'ראר בכר בירושלים בעיקר בזכותו. מעולם לא הפקתי פרויקט מורכב כל כך מבחינה לוגיסטית והייעוץ המקצועי הרב והלבבי שהעניק לי, האיצו את הגשמת הפרויקט.ההענות החיובית של האגף לתרבות בעירית ירושלים ותמיכתו החמה של מישל, הובילו לגל מקיף יותר של פניות, הפעם לנציגויות דיפלומטיות ומערכות עיתונים ביותר מ40 מדינות: ב-אפריקה, כל יבשת אירופה (מלבד מונקו וליכטנשטיין), אמריקה הצפונית והדרומית, אסיה, המזרח הרחוק. קיבלתי עזרה רבה מאוד ממנהלי ספריות בארץ ובחו"ל (מעשרות מדינות), שגרירויות, עיתונאים, קריקטוריסטים, מאיירים, שסייעו לי בהתלהבות באיתור חומרים נדירים ובתרגומי השפות הרבות.

השגרירויות הזרות בישראל שלחו לי מיידית כתובות של מערכות העיתונים הגדולים שהיו פעילים בשנת 76: בבלגיה, דנמרק, דרום קוריאה, יוון, ספרד, שוודיה, שוויץ, תאילנד, ישראל, ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטריה, שבדיה, הולנד, נורבגיה, פינלנד, איטליה, ברה"מ, אוסטרליה מצרים, כווית ואפילו מיפן.

צירים בשגרירויות ישראל ברחבי תבל התגייסו בהתלהבות לעזרתי: פקסים מלאי סולידריות לאומית נשלחו על ידם מיבשות רחוקות: קניה, אוסטרליה, סין, יפן, הודו, מכסיקו, קפריסין, צ'כיה, הונגריה, ועוד.הופתעתי שרבים מנציגי ישראל יצאו בעצמם למסע איתור חומר במדינה בה הם שוהים בעקבות מכתבי. בארץ, ידידים רבים נרתמו לסייע לי בתרגום השפות הזרות שליוו את החומר: ערבית, ספרדית, הולנדית, איטלקית, נורבגית. במדינות שונות כמו הודו וסין הקריקטוריסטים המקומיים יצאו בעצמם בחיפוש אחרי קריקטורות רלבנטיות אלא שהתברר שבמזרח הרחוק לא התעניינו במיוחד במבצע כשהתרחש והיו עסוקים בבעיותיהם שלהם. בזכות צוות המרכז לתרבות אמריקאית בירושלים, נוצר קשר עם הספריה לחקר הקריקטורה באוניברסיטת אוהיו בארה"ב וארכיון הקריקטורות בניו-זילנד. יו"ר אגודת הקריקטוריסטים היפנית, נוריו ימנוי, כתב לי שהוא חושש שלא פורסמו תגובות מאוירות על המבצע במדינתו, לכן הוא שולח לי קריקטורה עכשווית מיוחדת שאייר כמחווה לאירוע ולישראל:בקריקטורה שלו שהיא אחת מבין המקוריות שהוצגו בתערוכה נראה אידי אמין בצורת קינג קונג אוחז בידו מטוס וחייל ישראלי קטן לבוש בבגדי נינג'ה יפני שולח לעברו דוקרנים בצורת מגן דויד.

בקריקטורה שפורסמה בברית המועצות נראה החייל הישראלי כפירט המחזיק בדגל שודדי ים שבמרכזו מגן דוד עשוי מעצמות אדם. בקריקטורות שפורסמו בכווית ובמצרים הישראלים הוצגו כ-נאצים. בתהליך ההכנה לתערוכה הושגו מספר מטרות: הראשונה: העלאת קרנה של ישראל ברחבי תבל, בעיקר בלב מערכות התקשורת ההמונית בחו"ל.מבצע יונתן ומצבנו הסבוך באיזור הפך שם לנושא לשיחה, לדיון והבנה לתגובתנו.

המטרה השנייה, הייתה לקרב את הדור הצעיר, שנולד למעלה מעשור שנים לאחר המבצע, לסיפור החילוץ המדהים באוגנדה. למשוך את תשומת ליבם של תלמידי ולו למספר דקות נוספות ולהעביר באמצעות הקריקטורה והקומיקס מסרים חשובים: שיעור מולדת, מורשת קרב, ציונות, אהבת העם והארץ.

בין הקריקטוריסטים הבולטים היו רענן לוריא ואורי הופמקלר (שניהם עשו קריירה מוצלחת בארה"ב), זאב (יעקב פרקש), דוש, מושיק, לין, בני בורג ("הצופה"). בין הקריקטוריסטים הזרים: אוליפנט, גיילס, פלנטו, קיומינגס, ו-פריץ ברהנדט, שסיקרו את המבצע מהחטיפה ועד לשחרור בני הערובה. בין הדמויות בקריקטורות:יאסר ערפאת, אידי אמין ו-יצחק רבין זכרונו לברכה, שהיו אז הנפשות הפועלות. כולם התייחסו למבצע בצורה אישית ומקורית והראו עד כמה קריקטורה טובה אחת שווה יותר מאלף מילים וכל קריקטורה הייתה מאמר פובליציסטי מבריק. ביקור בתערוכה, התבוננות בציורים וקריאת השורות הספורות המלוות אותם, שווה לספר היסטוריה, לשיעור מולדת, לאלף עיתונים.

א.א.: איזה קריקטורות היו מוצלחות ביותר לדעתך?

רחל אחונוב: היו הרבה מאוד קריקטורות מצוינות. רוב הקריקטוריסטים הגדולים בעולם, התייחסו למבצע בהערצה. בקריקטורה מוצלחת במיוחד שפורסמה בניוזוויק נראה החייל הישראלי בצורת סופרמן האוחז בחטופים ומטיס אותם הביתה. ב-שיקאגו סאן טיימס נראתה ישראל כעורב ולצידו ארה"ב כנשר זקן הממתיק לו סוד ואומר "הצגה טובה". אפשר להזכיר את הקריקטוריסט הולנדי, פריץ ברנדט שאייר שתי קריקטורות כמו קומיקס (בשני פריימים) בעקבות המבצע.בקריקטורה השניה מופיע הכיתוב: 'אז ועכשיו... המטרה יהודים'. וכמובן את הקריקטורה של דוש ז"ל שבה נראה עם ישראל שפוף ב3 ליולי 1976 וב4 ביולי מניף את האבוקה של פסל החרות האמריקני.

קריקטורה מוצלחת במיוחד שפורסמה בניוזוויק נראה החייל הישראלי בצורת סופרמן האוחז בחטופים ומטיס אותם הביתה.

א.א.: רוב החומרים הם משנת 76 או שהיו גם מתקופה מאוחרת יותר?

רחל אחונוב: רוב החומרים בתערוכה אוירו מספר ימים לפני או מיד לאחר החילוץ. חוץ מאיור של שמואל כץ שהופיע בספר 'עזית באנטבה' מאת מוטה גור וקריקטורה שהוכנה כאמור במיוחד לתערוכה ע"י יו"ר איגוד הקריקטוריסטים היפני: נוריו ימנוי.

(איורים נוספים שלא נכללו בתערוכה כללו את איוריו של דן ארגמן לסדרת "מבצע יהונתן" של "איתן דרור ,הלא הוא שרגא גפני .ואת האיוריםשל יעקב קמחי לספר "הפשיטה הגדולה שלי " של אוריאל אופק.א.א)

מות יוני. איור מאת יוסי שטרן.

א.א.: יש קריקטורות של דמות ספציפית? של יוני או מוקי בצר?

רחל אחונוב: המאייר יוסי שטרן ז"ל הכין סדרה של איורים על המבצע בעקבות הזמנה מעיתון 'טיים' בניו-יורק מיד לאחר שנודע על שחרור השבויים. באחד האיורים תיאר שטרן את מפקד הכוח שנפגע קשה, מבלי לדעת עדיין שמדובר ביוני נתניהו. האיורים לא הספיקו להגיע בזמן למערכת ופורסמו לראשונה רק לאחר חמש שנים בעיתון 'במחנה'. יש ציור גדול של יוני הנמצא בחדר עבודתו של פרופסורבן-ציון נתניהו (אינני יודעת את שם האמן). יש לי רק צילום באיכות בינונית של העבודה. היצירה המקורית נמצאת בבית הוריו של יוני בירושלים. יש עוד שני איורים של יוני שמצאתי. אך לצערי, הם לא ממש דמו לו.

(הערה: הציירמ. אריה הכין פורטרט מיוחד של יוני במבצע באחד העיתונים שדווקא אותו לא גילתה אחונוב בעת המבצע שלה. הוא גם הכין קריקטורה מיוחדת של אידי אמין מצדיע לצה"ל לאחר המבצע. א.א.)

רחל אחונוב: אני עצמי הכנתי איור בהשראת כריכת ספרו של עדו נתניהו: 'הקרב האחרון של יוני', לתערוכה 'לצבוע את השיר' של אגודת המאיירים, שהוצגה בית יד לבנים ברעננה. האיור נעשה לשיר 'ארץ הצבי' (בעקבות 'מבצע יונתן') שכתבה תלמה אליגון-רוז. דובי זלצר הלחין את המוסיקה הנפלאה, המלווה את שירתו של יהורם גאון. לא מצאתי איורים או קריקטורות ספציפיות על מוקי בצר.

א.א.: יש סיפור קומיקס ספציפי עליהם?רחל אחונוב: התפרסמו יצירות קומיקס שאוירו על ידי: זאב (אחת), קירשן (מספר יצירות) וכן יצירה מרשימה בסגנון ריאליסטי מאת fabrizio busticchi שהסגנון שלו מזכיר קצת את הוגו פראט. שפורסם בעיתון האיטלקי:corriere della sera

עמוד דומה הופיע בעיתון צרפתי, והם תיארו בצורה גראפית-קומיקסאית את המבצע פשוט בגלל המחסור בתצלומים. אני עצמי איירתי עמוד קומיקס בהשראת אחד ממכתביו של יוני, שכתב להוריו ואחיו הצעיר עדו בשנת 69.

א.א: יצא לך לראות את סרטי אנטבה השונים? מה דעתך על כל אחד מהם? רחל אחונוב: כן. ראיתי את כל ארבעת הסרטים הקולנועיים ('מבצע יונתן', 'פשיטה על אנטבה', 'ניצחון באנטבה', 'מיס אנטבה') ואת רוב הסרטים התיעודיים וכן את המחזה המרגש: 'יוני' מאת גדי צדקה. מכל הסרטים הקולנועיים שנעשו, הסרט 'מבצע יונתן' של מנחם גולן, הוא הטוב מכולם ולא פלא שהיה מועמד לאוסקר כסרט הזר הטוב ביותר. הסרט צולם בישראל מיד לאחר המבצע ואווירת הדרמה וההתרגשות ניכרת היטב בקרב השחקנים. רמת השחזור בסרט הייתה גבוהה ביותר, עד לדיוק בפרטי פרטים. אחת הניצולות (רותי גרוס) שבאה לבקר בסט בזמן הצילומים, נדהמה מהאותנטיות של מבנה הטרמינל הישן שהוקם בגני התערוכה. יהורם גאון (שגלם את דמותו של יוני) הביא את ידידו ארנן, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, שיסייע בייעוץ מקצועי והדבר אכן נתן את אותותיו. קטע שחזור הפריצה לבית הנתיבות בסרט הוצג לאחר מכן במסגרת הלימודים בבתי ספר צבאיים בארה"ב ובסרט תיעודי שנעשה לפני חמש שנים לזכרו של יוני. לו היה ניתן להאריך את הסרט של גולן, אני מניחה שגם דמותו של יוני, הייתה מוצגת ברבדים עמוקים יותר.

א.א.: נתקלת בתופעות מיוחדות כאשר אספת את החומר? רחל אחונוב: סיפורים מיוחדים: במהלך איסוף החומרים, התרחשו כל מיני דברים, שאינני רואה בהם 'יד המקרה'. כשהגעתי לראשונה לארכיון צה"ל גיליתי להפתעתי סרט נדיר מאוד בו צולם יוני, שלא היה מוכר לבני משפחתו. על הקלטת היה רשום רק 'סבנה' ללא כל פרטים נוספים ובסרט נראה יוני במדים ליד הלוחמים בסרבלים הלבנים, מיד לאחר חילוץ החטופים במטוס הבלגי 'סבנה' בלוד. אהוד ברק אסר על יוני להשתתף במבצע מאחר ואחיו בנימין נתניהו כבר שובץ בכוח הפורץ ולא התירו לבני משפחה אחת להשתתף באותן פעולות. א.א.: היו תגובות בכלי התקשורת על התערוכה?רחל אחונוב: פורסמו מספר כתבות על התערוכה: ב'מקור ראשון' ו'גרוזלם פוסט'.כתבת של גל"צ ראיינה את עדו נתניהו, מישל קישקה ואותי בפתיחת התערוכה בירושלים. מישל קישקה התראיין על הפרויקט בקול ישראל בצרפתית ובטלויזיה הצרפתית בערוץ 5 . יו"ר הקריקטוריסטים היפני כתב על כך (מישל ספר לי), אך אין לי את הדברים. פרסמתי 3 כתבות על הנושא: אחת ב'שפיץ' ושתיים ב'מעריב לילדים'. התערוכה צולמה ושודרה בערוץ המקומי בירושלים.

נכתבו כתבות קטנות במקומונים של מודיעין (זאב בא לפתיחה במודיעין ודבר בפתיחה, יש לי קלטת). לצערי לא הופק קטלוג. רק דף הסבר דו צדדי עם שתי קריקטורות של זאב ושל קירשן.

בתערוכה ביקר אחיו של יוני – עדו נתניהו וסיפר : אחר המבצע לא הייתי עד לשום דעת קהל . הייתי מכונס בתוך עצמי והמשפחה בקשר לאסון שקרה לנו... אולי הקריקטורה הטובה בקשר לזה שראיתי, היא הקריקטורה מאנגליה, בה מראים במאי - את אחד הבמאים, שעשו (נעשו כמה סרטים על אנטבה לאחר מכן ) והבמאי אומר לשחקנים: "טוב, אז אתם הייתם באנטבה, אבל עכשיו תעשו את זה בדרך שלי".

ספק אם יש מבצע אחר של צה"ל שזכה לתגובות ויזואליות כה רבות ומגוונות כמו מבצע אנטבה ותבורך רחל אחונוב שדאגה לאסוף ולשמר את הכל כדי שאנחנו נוכל לעיין בהם בניחותא ולהנות מימים טובים יותר בתולדות ישראל כאשר צה"ל נחשב לצבא של גיבורים. לא נשאר אלא להצטער שהקריקטורות השונות לא קובצו בספר מיוחד.

קישורים רלבנטיים פרטים על רחל אחונוב וגם על אחונוב רחל אחונוב על ויל איזנר והפרוטוקולים של זקני ציון רחל אחונוב על קומיקס על חסיד אומות העולם נמוך יותר מגבלס :רחל אחונוב על תחרות הקריקטורות האנטישמיות סיפורי קומיקס לחג החנוכה אגודת המאיירים אגדת מבצע אנטבה :המבצע בתקשורת ובתרבות הפופולארית

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר