אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מהפכן אזרח: אברהם פורז לכנסת


אלי אשד's picture

אברהם פורז, לשעבר מייסדה של מפלגת "שינוי" העכשווית ושר פנים חילוני מהפכן, רץ כעת לכנסת בראשות מפלגת "חץ". בראיון עימו הוא מבטיח לעשות מה שעשה בעבר בעת שיבתו בממשלה, לנסות ולהכניס שינויים קיצוניים למדינה ולחיי החילוניים שבה.

ההחלטה על הקמת מפלגת "חץ" (תנועה חילונית ציונית) היא תוצאה של התלבטות במשך שנים כאחת הדמויות המרכזיות של מפלגת "שינוי". לאמיתו של דבר פורז הוא הוא שהקים את "שינוי" לאחר שפרש ממפלגת מר"ץ והוא שהביא אליה את מנהיגה עד לעת האחרונה, יוסף 'טומי' לפיד, שהפך את המפלגה הזעירה לכוח בן חמישה עשר מנדטים. הניהול החסכני של פורז הביא גם לכך שבקופת מפלגת "שינוי" מצויים כיום תריסר מיליון שקלים. זה לא מעט, בהתחשב בעובדה שמרבית המפלגות האחרות אינן מצליחות להיחלץ מחובות. פורז ידוע היום אולי יותר מכל כמי ששירת בהצלחה (לפחות בכל הנוגע לציבור החילוני) כשר הפנים. בין השאר התגלה כתומך גדול בזכויות בעלי החיים ומתנגד גדול לניסויים בהם. כמו פוליטיקאים אחרים גם הוא היה מעורב בשערוריות. כך למשל התפרסמה פרשת הקלטת השר פריצקי, שהתגלה כיריב מר של פורז וייעץ לבלש פרטי כיצד ניתן לפגוע בו. ההקלטה הוקרנה בטלוויזיה, פריצקי סולק משינוי ומעמדו החזק של פורז רק התחזק עוד יותר. או לפחות כך זה נראה כלפי חוץ.

שכן הוא הפסיד בבחירות הפנימיות במפלגה כנגד רון לבנטל, שעמד בראשות קבוצת אופוזיציה בשינוי שבה חבר גם איציק גלעד. כתוצאה מהתבוסה החליט פורז בהיוועצות מנהיגו לפיד לפרוש משינוי ולחבור למפלגתו של הח"כ לשעבר אלכס צינקר. עימו פרשו גם שמונת הח"כים של "שינוי", אנשים כגון אתי לבני, אראלה גולן, אילן שלגי, רשף חן, מלי פולישוק בלוך ורוני בריזון. כעת הוא עומד בראש מפלגה חדשה, כאמור, מפלגת "חץ". הפעם, ככל הנראה, פורז כבר בטוח בעצמו וביכולותיו מספיק על מנת שלא להעמיד בראש מפלגתו אחר מלבד הוא עצמו. אך כפי שהוא מאשר בראיון עם כותב שורות אלו, אין מתכוון לשנות הרבה ממטרותיו ופעילותו במפלגה הנוכחית.

א.א : מר פורז, למה בעצם הקמת מפלגה חדשה, אתה הרי הפסדת בבחירות דמוקרטיות ללא כל ערעור? למה סירבת לקבל את דין הבחורים של שינוי?

פורז : כי מפלגת "שינוי" פשוט נעלמה, לאור הסקרים. אחרי שלפיד ואני עזבנו המנדטים שלהם הגיעו לאפס כי הציבור לא רצה בהם. אבל הציבור רוצה בי ואני משוכנע שהציבור ירצה גם בניסיון הפרלמנטרי העשיר שלי וביכולות שלי, אני, שהעברתי יותר מחמישים חוקים. איתי באים גם כל חברי הכנסת של שינוי, רוני פריזון, אילן שלגי ואחרים. אנחנו לא מנסים להכניס פנים חדשות לשבעת המקומות הראשונים.

א.א : ומה עומד במרכז האידיאולוגיה שלכם?

פורז : אנחנו רואים את עצמנו כחלופה לדתיים. אנחנו לא רוצים שש"ס תחזור לממשלה, לא רוצים שעובדיה יוסף יהיה האדם החשוב ביותר במדינה. עם זאת, אין לנו בעיה עם היהדות והדת. רק עם הפוליטיקאים שמשתמשים בדת כקרדום לחפור בו. אין לנו בעיה עם המפלגות החרדיות האחרות כגון אגודת ישראל ודגל התורה, שבניגוד לש"ס לא מעוניינות להכניס שרים לממשלה.

א.א : מר פורז, מה אתה ומפלגתך החדשה מתכוונים לעשות בנוגע לתרבות אם תיכנסו לכנסת ולממשלה?

פורז : יש כאן ויכוח על דמותה של המדינה. אני אומר שיש יהדות חילונית שיש לה זיקה לעבר. אנחנו אוהבים את החגים אבל גם מתמוגגים משירה עברית ופזמונים עבריים, מתמוגגים מכל דבר עברי שלאו דווקא קשור לדת. אתה הולך להצגה עברית. אני רוצה לפתח את הדברים האלה. במסגרת הקודמת שלנו, ב"שינוי", דאגנו להגדיל את תקציב התרבות ב-40 מיליון ₪ כל כשנה, למרות שזה היה במשרד החינוך של ליבנת. הסכום חולק בין ענייני התרבות, כגון מחול, בלט ותיאטרון. אנחנו הבאנו להקצבות של כ-300 מיליון ₪ לאוניברסיטאות, כ-140 מיליון ₪ לנושאי תרבות.

א.א : אתה מתכוון לעסוק גם בענייני תקשורת?

פורז : אני הייתי מנהל ההקמה של הערוץ השני ואז הייתה בעיה חמורה, כל החומר שהוקרן בטלוויזיה בערוץ היחיד היה קנוי, כי זה היה הכי זול. ואני רציתי להרחיב בהרבה את הפקות המקור ולכן נקבע חוק הפקות מקור, והן באמת גדלו בכמויות עצומות. רק הודות למשוגעים לדבר, כמוני, נוצר הערוץ השני והכבלים. אני אמרתי אז שבשנת 2000 נוכל ליהנות ממגוון גדול יותר של תוכניות טלוויזיה ורדיו ומרמה טכנולוגית משופרת שתאפשר השפעה מרבית של הצופים על תוכן השידורים. אבל נכון שיש ללחוץ על הזכיינים היטב, להקפיד על רמת השידורים.

רוב הלחץ מצידי הופעל על סוגה עילית, שהיא חברה להפקות מקור. אני מצידי מרוצה שיש כל כך הרבה הפקות מקור, אבל צריך להמשיך וללחוץ על הזכיינים, שימשיכו להפיק. אבל יש חשיבות רבה לא פחות לכך שהן ימשיכו לשדר תוכניות איכותיות, גם אם בעלות רייטינג נמוך יותר. בכנסת אתה יוצר מנגנונים חוקיים שמופקדים על זה. לכפות עליהם הפקות מקור איכותיות.

במהלך כהונתו בכנסת היה פורז אחראי לשינויים מהותיים רבים שהרגיזו את הדתיים, אחד מהם היה נושא רישום הזוגיות - יצירת האפשרות לקשירת קשר זוגיות אזרחית בארץ ללא תיווך הרבנות, ובתי המשפט למשפחה, שהיו רשאים לרשום וגם להפקיע נישואים.

פורז : אני רוצה שיהיו לנו נישואים אזרחיים בישראל. הרי המצב הנוכחי הוא שאותם ישראלים חילוניים שאינם רוצים להינשא ברבנות נוסעים לחו"ל ונישאים בקפריסין או במקומות אחרים. הגיע הזמן שהמדינה הזאת תאפשר למי שלא רוצה נישואין דתיים אפשרות להינשא באופנים אחרים. אין במצב הנוכחי שום טעם. הרי מי שמאוד לא רוצים בסוף לא הולכים לרבנות, הם נוסעים לחו"ל. אנחנו חיברנו חוק מיוחד בעניין הזה ושרון ורוני בר און הקפיאו אותו.

א.א : אתה בגישתך החופשייה תהיה מוכן לקבל נישואין חד מיניים? הרי הקהילה ההומו לסבית במצעד הגאווה שלה הפכה אותך לאויב שלה בגלל שטענו שהתנגדת לזה?

פורז : אם זה היה תלוי בי הייתי מאפשר זאת כבר אז. אני תומך בזה, אני בעד. אבל, צריך להיות מציאותי. יש מעט מאוד מקומות בעולם שבהם נותנים לבני אותו המין להינשא. אני העדפתי להתמקד בנושא הנישואין האזרחיים, שהוא אכן חשוב בהרבה בעיני. אבל אני מודיע בזאת שאני תומך בנישואין חד מיניים ואפעל להפיכתה של ישראל למדינה השנייה אחרי קנדה בה נישואין כאלה מותרים. אני הייתי שר הפנים החילוני הראשון ששירת במשרד מאז ישראל בר יהודה, שסיים בשנת 1959. מאז שרים חילונים, אם בכלל נכנסו, כמו אהוד ברק, חיים רמון ושרנסקי, היו שם רק לתקופות של שנה וחצי, לא יותר. כל שאר הזמן המשרד היה רכושן הפרטי של המפלגות הדתיות והחרדיות שעשו בו כשלהן. אני שיניתי את זה. במקום קודמי, שפירשו כל דבר לחומרה, אני פירשתי בהקלה. אני, בניגוד להם, לא ראיתי בכל מי שאינו יהודי את אויב העם וסכנה מחויבת. הייתי רגיש לציבור העולים ולבקשותיהם. גם באותם המקרים בהם הסתבר שאנשים רימו באמת, שסבתא לא הייתה יהודיה אבל הם נמצאים הרבה שנים בארץ ועובדים, שהם אנשים מועילים, שהילדים של חלקם הולכים לצבא, נתתי להם מעמד של תושבים. היו, למשל, חיילים ששירתו בצה"ל בלי אזרחות ישראלית כי לא היו זכאי חוק השבות. הם הגיעו כילדים להורים זכאים, מכיוון שנין של יהודי אינו זכאי, לפי חוק השבות, אבל האבא, שהוא נכד של יהודי, זכאי. וכך ילד כזה הגיע עם האבא לארץ, האבא קיבל אזרחות והילד לא, אם כי הוא גויס לצבא. מצאנו הורים של חיילים שהיו פה במעמד של תייר. היה כאן מצב מגוחך, מטורף. עקב מדיניות קודמת, שההיגיון שלה לא מובן לי עד עצם היום הזה, אפשר היה לחייל בצה"ל להביא רק את אחד מהוריו לישראל. כדי להביא את ההורה השני הוא צריך היה להוכיח שרב עם ההורה הראשון ושוב אין בינם קשר. אתה מתאר לעצמך את הגיחוך שבעניין הזה?

אני מתכוון להפעיל את הזכאים לחוק השבות עד נין. יש לנהוג באופן חופשי יותר בזכאים לחוק השבות. הצלחתי להסדיר אזרחות לחיילים והוריהם ו קביעות לעובדי סיעוד, שעד אז נגזר עליהם לצאת מן הארץ אחת לכמה חודשים. נתתי לכל הכושים העבריים מעמד של תושבי קבע. הם, אגב, לא ביקשו אזרחות כי הם אזרחי ארה"ב. עשרות מהם התגייסו לצה"ל ואחד מהם זכה זה עתה בקדם האירוויזיון. נתתי מעמד של תושבי קבע לקבוצה הנפלאה של הגרמנים בזיכרון יעקב, בעלי מפעל שבונה את מערכות הסינון לטנק המרכבה. אנשים כאלה, שתרמו כל כך למדינה, היו עד כה רק במעמד של תושבים ארעיים.

א.א : מה אתה חושב בנושא מיהו יהודי? האם כל אחד יכול להתיישב כאן?

פורז : לדעתי אסור שיהיה בנושא הזה מונופול של האורתודוכסים. צריך לאשר גם לקונסרבטיבים וגם לרפורמים לגייר. לדעתי לא הדת היא החשובה אלא הזהות הלאומית. כך האיטלקים הם נוצרים קתולים והספרדים גם הם נוצרים קתולים. אולי למרבית הצער אין אפשרות לעשות רק גיור לאומי, לכן לדעתי הדרך היחידה להכניס אנשים לעם היהודי במובן הלאומי היא על ידי גיורי התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית, המקלות יותר מן האורתודוכסים. אצלם מחייבים אותך לשמור מצוות, וכך ציבור ענק של יהודים שאינם שומרי מצוות, אם היו רוצים פתאום להתגייר, לא היו יכולים. אפילו אריק שרון אמר פעם שאם היה רוצה להתגייר לא היו מגיירים אותו, כי אינו שומר מצוות.

א.א : אז אתה מוכן לקבל את כל השבטים בשוכנים בארץ וטוענים שהם יהודים, מאפריקה ומהודו?

פורז : אני חושב שבכל זאת צריך, בין כאלה שהם חלק מהעם היהודי במובן ההיסטורי של המילה גם אם בשל נשואי תערובת, ובין אם מדובר באנשים שבינם ובין היהדות וההיסטוריה של העם היהודי אין ולא כלום. אלא שבשלב כלשהו ואולי אף לאחרונה הם אימצו איזה נוהג יהודי. אם נתחיל להביא שבטים מהודו ומאפריקה זה עלול להיות סיפור שלא יגמר. יגיעו לכאן אלפים ומיליונים של אנשים. אחרי הכול ישראל היא מדינה שלה רמת מחיה מערבית. יש אינספור אנשים במדינות העולם השלישי שהיו שמחים להגיע לכאן מטעמים כלכליים. אם חוק השבות יהפוך לחוק שבאמצעותו זרים מן העולם השלישי מגיעים לישראל, זו תהיה בעיה קשה.

א.א : ומה דעתך על העובדים הזרים, יש לאפשר להם להתאזרח?

פורז : צריך לחשוב ברצינות על גורלם של כמה מאות בני עובדים זרים שנמצאים בארץ. ילדים בני עשר ומעלה, שרובם התחנכו במערכת החינוך, מדברים עברית ורוצים להישאר פה. אין להם שום קשר עם ארץ המוצא, ואני נאבקתי כדי שתתקבל החלטה שתאפשר להם להתאזרח בישראל. אמנם לא מדובר על כל ילד של כל עובד זר. אם משפחה עוזבת, אני לא רואה סיבה שילד בן חמש לא יעזוב איתם. הוא ייקלט יפה מאוד במקום אחר. אבל אם מדברים על ילד בן חמש עשרה או שש עשרה, שנמצא כאן תקופה ארוכה, החברים שלו ישראליים ושפת הדיבור שלו עברית, זה יהיה אכזרי, לא אנושי ואף הפסד לחברה הישראלית אם נגרש אותו מכאן. אין ספק שיש בינם מי שסילוקם הוא בגדר הגליה. בזמנו קבעתי שאין לגרש משפחות עם ילדים. לדעתי לכל ילדי העובדים הזרים הותיקים יש לתת אפשרות להתאזרח, מגיל תשע, מי שנמצא למעלה מחמש שנים בארץ. אבל רק בהסדר חד פעמי, כדי שלא כל מי שבא לארץ יוכל להתאזרח.

א.א : אז אתה בעד הימצאותם של עובדים זרים בישראל?

פורז : יש שני ענפים שבהם נצטרך לחיות עם עובדים זרים משך תקופות ארוכות, סעד וחקלאות, וגם במידה פחותה בבנייה.לא צריך להציף את המדינה בעובדים זרים כי זה יגרום לאבטלה בקרב הישראלים. אבל אין מה לעשות, בחקלאות אין לעובדים הזרים חלופה. כדי להתמודד עם מדינות עולם שלישי כגון מרוקו, אלג'יריה ומקסיקו, בהן שכר העבודה הוא אפסי, אין ברירה אלא להוריד עלויות וכך להציל את החקלאות שלנו, באמצעות עובדים זרים. אותו הדבר גם בסיעוד. רק בעזרת השימוש בעובדים פיליפינים, זולים יותר מישראלים, יכלו קשישים רבים להינצל ממגורים בבתי אבות.

א.א : עם מי אתה מוכן ללכת לממשלה?

פורז : אין לי בעיה, לא עם פרץ, לא עם אולמרט ולא עם נתניהו. נתניהו, לדעתנו, ניהל מדיניות כלכלית נכונה ואין לנו שום בעיה עם אולמרט בתחום הכלכלי והמדיני. הבעיה שלנו איתו היא שהוא נכנע לחרדים עד הסוף, כפי שעשה כאשר היה ראש עירייה בירושלים, ואפילו מתפאר בזה שנתן את המפתחות ללופליאנסקי. זו עלולה להיות אתראה לדרכו בעתיד, כראש ממשלה. מאידך, לעולם לא נהיה בקואליציה עם ש"ס. אנחנו מוכנים לשבת עם כולם, אפילו עם אגודת ישראל, אבל לא עם ש"ס, שהיא הרבה יותר גדולה ומוכנה להחזיק שרים בממשלה שלנו. זה יותר מסוכן. הבעיה הגדולה במערכת הפוליטית שלנו היא שהיא מאובנת, חוששת מחידושים ומתנגדת לכל יוזמה. אני אשמח לחזור ולהיות שר הפנים. אני רוצה לתת זכויות מלאות לרפורמים ולקונסרבטיבים, להרחיב את מעגל העלייה ולמנוע את ההתעללות בעולים ולאפשר נישואין אזרחיים. בקצרה, אני רוצה ליצור כאן מהפכה אזרחית חילונית. אני רואה את עצמי כמהפכן אזרחי ורוצה להראות שהציבור החילוני מסוגל לעמוד על שלו ולפעול למען תרבותו המיוחדת וזכויותיו.

דרוש פורז בכנסת

על פורז

פורז בויקיפדיה

פורז באתר הכנסת

כתבות על פורז

אתר "חץ"

"לעשות סדר בפנים"(ח"כ אברהם פורז, "השינוי" גיליון 29, דצמבר 2004)

פורז והעובדים הזרים

וגם

פורז ובעלי החיים

פורז נגד חברת החשמל

פורז תומך בזכויות ההורים ההומוסוקסואלים

פורז נגד ההומוסקסואלים

איילת חסון נגד אברהם פורז

פורז צדיק בסדום

ביצי היען של פורז

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.