אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האם ההתנחלויות והבנייה בירושלים הם המכשול לשלום?


התמונה של רבקה שפק ליסק

הקדמההקמת ההתנחלויות הייתה בזבוז משווע של משאבים לאומיים ומוטב היה שהיוזמה להתנחלות הייתה מיושמת בגליל ובנגב המשוועים למתיישבים. המתנחלים, שנענו לפניית ממשלות או יזמו בעצמם הקמת התנחלויות שילמו כבר פעמיים מחיר אנושי כבד על ההתנחלות: בפעם הראשונה, בפינוי פיתחת רפיח ובפעם השנייה בפינוי גוש קטיף. ההתנהגות של חלק מהמתנחלים כלפי פלאחים פלסטינים פוגעת קשה בשמה הטוב של ישראל. כך, מספר קטן של בריונים, המכונים "נערי הגבעות", המתיימרים לייצג את היהדות עושים הכל בניגוד לערכי היהדות ומוציאים לה שם רע.הפיתרון היחידי לסכסוך הישראלי- פלסטיני הוא חלוקה לשתי מדינות. ישראל מואשמת בעולם בהעדר הסדר עם הפלסטינים. העובדות קצת שונות:א. לערבים היסטוריה ארוכה של סירוב לעשות שלוםב- 1967 , לאחר שמדינת ישראל הותקפה שוב על ידי מדינות ערב, בעידוד פלסטיני, ישראל קיבלה לידיה שטחים נרחבים. ממשלת לוי אשכול ראתה בשטחים קלף מיקוח להסכם שלום והציעה "שטחים תמורת שלום". קריאתה לא נענתה. אז לא הייתה בשטחים כל התנחלות. הערבים והפלסטינים קיבלו את החלטת 3 הלאווים בחרטום.זו הייתה הפעם השלישית והערבים והפלסטינים (בשתי הפעמים הקודמות מדובר היה בערביי ארץ ישראל ) דחו את האפשרות להקים מדינה ערבית :הפעם הראשונה הייתה ב- 1936/7 , כאשר "ועדת פיל", שמינו הבריטים, הציעה לסיים את הסכסוך הערבי – יהודי על ידי חלוקה לשתי מדינות:יהודית וערבית. היהודים הסכימו. הערבים דחו את ההצעה. המרד הערבי נגד הבריטים היה מלווה ברצח יהודים.הפעם השנייה הייתה לאחר ש"וועדת חקירה של האו"ם" המליצה על חלוקת הארץ לשתי מדינות:יהודית וערבית והאו"ם אימץ את ההחלטה בנובמבר 1947 . היהודים הסכימו. הערבים דחו את ההצעה. ערביי הארץ תקפו את היישוב היהודי ואליהם הצטרפו מדינות ערב, מיד לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. מלחמה זו עלתה לישראל ב- 6,000 הרוגים, שהיו10% מכלל האוכלוסייה. מחיר כבד מאוד. ב. הרשות הפלסטינית דחתה פעמיים הזדמנות לעשות שלוםבוועידת קמפ דויד ב- 2000 קיבל ערפאת הצעה משותפת של קלינטון- ברק, דחה אותה על הסף, מבלי להציע הצעה חלופית, ויצא לאינטיפדה נגד ישראל. ההצעה נדחתה משום שערפאת לא היה מוכן לוותר על הדרישה ל"זכות השיבה". ב-2009 ניהל ראש הממשלה אהוד אולמרט מו"מ עם אבו- מאזן והציע לו הצעה שהוגדרה על ידי אבו מאזן עצמו בראיון ל"וושינגטון פוסט" כיותר נדיבה מזו של קמפ דויד. אבו- מאזן חזר והודה בכך בראיון השבוע לאהוד יערי בערוץ השני. הוא אף הודה שאולמרט היה מוכן לקבל חלק מהפליטים לישראל. אבל, אבו- מאזן לא ענה בחיוב להצעה. לעניות דעתי הסיבה הייתה שהוא , כמו ערפאת, מסרב לוותר על זכות השיבה. ג. ההתנחלויות אינן מכשול לשלום למרות שהקמתן הייתה טעות, הן אינן מכשול לשלום ויש לכך ראיות מספיקות:1.ראש הממשלה הימני, מנחם בגין, פינה בעקבות השלום עם מצרים, את כל יישובי פיתחת רפיח, כחלק מהסכם השלום, למרות שהוא ומפלגתו היו מהתומכים הנלהבים ביותר להקמתן. 2. ראש הממשלה הימני אריק שרון, פינה ביוזמתו, את גוש קטיף מרצועת עזה. הוא הוציא מעזה את כל המתנחלים והרס את ההתנחלויות עד היסוד. הקו שהנחה אותו היה, שכך תצא רצועת עזה ממעגל האיבה ותשוקם לטובת תושביה. זה , כידוע, לא קרה. הרצועה המשיכה להיות קן של טרור והמצב אף החמיר עם השתלטות החמאס על הרצועה.אלה הן הוכחה שלא ההתנחלויות הן המכשול לשלום. שני ראשי ממשלות מהימין פינו התנחלויות.3. ראש הממשלה של מפלגת העבודה, אהוד ברק , הציע יחד עם נשיא ארה"ב , ביל קלינטון, פיתרון לשאלת ההתנחלויות, שהפכה לבעיה משום שבהעדר הסכם מספר ההתנחלויות ומספר המתנחלים גדל בינתים באופן משמעותי. לו היו הערבים והפלסטינים מקבלים את הצעתו של לוי אשכול ב- 1967 , כלל לא הייתה נוצרת בעיית ההתנחלויות. הפיתרון שהוצע היה לפרק את ההתנחלויות המבודדות, לרכז את ההתנחלויות בגושים שיסופחו לישראל,ולתת פיצוי טריטוריאלי משטח ישראל למדינה הפלסטינית.במלים אחרות: ההתנחלויות לא היו מכשול לשלום. 4. ראש הממשלה אהוד אולמרט היה מוכן לפצות את מדינת פלסטין עבור שטח ההתנחלויות פיצוי מלא. הוא אפילו הסכים לקבל כמות מסויימת של פליטים לישראל. הוא לא קיבל תגובה חיובית כלשהי.גם הפעם ההתנחלויות לא היו מכשול לשלום. ד. הסירוב לוותר על "זכות השיבה" הוא המכשול לשלום זה היה המצב כאשר היו בישראל ממשלות שניתן היה להגיע עמן להסכם הוגן.כעת, ראש הממשלה סאלים פיאד הודיע רשמית על תוכניתו להקים את המוסדות שיאפשרו להקים במקום הרשות הפלסטינית , מדינה פלסטינית. הוא דיבר בפירוש על הכרזה חד- צדדית ופנייה לאו"ם שיכיר במדינה ללא הסכם עם ישראל. הכרה במדינה פלסטינית ללא הסכם משאירה את נושא הפליטים פתוח ומונעת הכרזה על סיום הסכסוך.הפלסטינים אינם יכולים וגם אינם מעוניינים להגיע להסכם עם ישראל, מכמה סיבות:1. ללא פיוס בין החמאס לפת"ח אין סיכוי למו"מ, בהעדר הסכמה כלל- פלסטינית לוויתורים כלשהם כדי להגיע להסכם. הוויתור הוא על "זכות השיבה". שאר הנושאים כבר סוכמו בקמפ דויד וע"י אולמרט:חלוקת ירושליםחילופי שטחים ויצירת גבול חדש, תוך תיקונים בתוואי הגדר.

ירושלים

למותר לציין , שגם אם יהיה פיוס בין הצדדים אין סיכוי שהחמאס יסכים להסכם שלום עם ישראל. החמאס הצהיר שהוא מוכן לקבל מדינה בגבולות 1967 , אבל לעולם לא יכיר בישראל, משום שמטרתו המוצהרת היא חיסול ישראל. ללא הכרה בישראל אין סיכוי להסכם שלום. 2. אבו מאזן מסרב להכיר בישראל כמדינת העם היהודי למרות שישראל הכירה בתקופת ראש הממשלה יצחק רבין ושאר ממשלות מפלגת העבודה, בפלסטין כמדינת העם הפלסטיני. סעיד עריקאת אף הרחיק לכת והצהיר שאין עם יהודי ויש רק דת יהודית ולדת לא נותנים מדינה. מדוע הפלסטינים מסרבים להכיר בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, בזיקתו לארץ זו, ובישראל כמדינת העם היהודי?הסיבה, הכרה זו תשמוט את הבסיס מהתביעה ל"זכות השיבה". עד היום אף מנהיג פלסטיני לא ויתר על "זכות השיבה" לישראל, למרות שבקמפ דויד הוצע פרוייקט בינלאומי ליישוב הפליטים בפלסטין. 3. עד עתה הפלסטינים מעולם לא היתנו מו"מ בהקפאת הבנייה בשטחים ואף לא בירושלים. כל בר בי רב מבין, שנושאים אלה הם חלק בלתי נפרד מהמו"מ. מדוע כעת הפכו נושאים אלה לתנאי להסכמת הרשות הפלסטינית לנהל "שיחות קירבה" – לא מו"מ. פשוט, כי עלה בדעתם רעיון גאוני: אולמרט הגמיש הוחלף בנתניהו הימני. אם ישראל תסרב להקפאה היא תהיה אחראית להעדר התקדמות בדרך לשלום, ותוכניתו של פיאד תקרום עור וגידים. הפלסטינים היו משוכנעים שממשלת הימין של בנימין נתניהו תספק להם את האליבי להעדר מו"מ. אבל, נשיא ארה"ב ברק אובמה, נכנע, מסיבות שלא אכנס אליהן פה, לדרישה הפלסטינית והפעיל מכבש לחצים אדיר על ישראל. ולמרבה הפלא: נתניהו נכנע ללחץ והסכים להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ל- 10 חודשים. הפלסטינים לא היו מוכנים להסתפק ב- 10 חודשים. הם רצו הפסקה מוחלטת. הם היו בטוחים שלזה נתניהו לא יסכים. אבל, התרגיל של שר הפנים אלי ישי הציל את הפלסטינים. בחמתו, דרש הנשיא אובמה הקפאת הבנייה גם בירושלים, ולאחר היסוסים רבים נכנע שוב נתניהו והסכים לכך, אם כי רק בע"פ. הפלסטינים עדין לא היו מרוצים. הם קיוו להגיע למצב שיוכלו להקים מדינה באופן חד- צדדי, ללא ויתורים לישראל. והנשיא אובמה שוב נכנע והבטיח וטו באו"ם אם נתניהו יבנה, ובלב שהפלסטינים יסכימו לשיחות קירבה. כעת, לאחר כל התרגילים שביצעו הפלסטינים כדי לא להגיע לשיחות קירבה, לא נותרה להם ברירה אלא להסכים לשיחות הקירבה. ה. הרשות הפלסטינית מעדיפה שלטון הליכוד על שלטון העבודה. מאחר שהרשות הפלסטינית אינה מוכנה לוויתורים כלשהם, היא מעדיפה שבישראל תהיה ממשלת ליכוד:לאחר רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, ב- 1995 , היה שמעון פרס מועמד מפלגת העבודה. אבל, דווקא אז התגבר הטרור הפלסטיני, והציבור הישראלי התייאש מהסיכוי לפיתרון והעלה את הליכוד, בראשות נתניהו לשלטון.ב- 2000 , הרשות דחתה את הסכם קמפ דויד עם ממשלת עבודה. כשלון השיחות בקמפ דויד ופרוץ האינטיפדה מנעו הקמת ממשלת עבודה והאכזבה בישראל העלתה ממשלת ימין בראשות אריק שרון. ב- 2009 , תגובה חיובית להצעות אולמרט הייתה מעודדת את הציבור בישראל להעדיף ממשלת קדימה. אומנם קדימה קיבלה את מספר הקולות הגבוה ביותר, אבל, לא מספיק כדי להרכיב ממשלה, משום שהציבור הישראלי שבע אכזבות, ושוב עלתה ממשלה ימנית ברשות הליכוד.כך הצליחה הרשות להשפיע על תוצאות הבחירות בישראל. לישראלים רבים שתמכו בהסכם אוסלו ובפיתרון של 2 מדינות אבד האמון בצד הפלסטיני. לסיום, הפלסטינים דחו הזדמנויות להקמת מדינה בהסכם כאשר היו בישראל ממשלות שניתן היה להגיע אתן להסכם. בישראל יש רבים התומכים בפיתרון של 2 מדינות, אך מפקפקים ברצונם של הפלסטינים בפיתרון זה.שאלת 60 מיליון הדולר כעת היא מה יקרה בשיחות אלה?2 הצדדים אבו מאזן ונתניהו אינם מתלהבים מהרעיון. האם שניהם יהיו מסוגלים להתרומם לגודל השעה לרמה של מדינאים ולא פוליטיקאים?מה יהיה התפקיד שתמלא ארה"ב בשיחות אלה? מה יהיה התפקיד שתמלאנה מדינות ערב? מצרים, למשל, מתעלמת מהסכנות האורבות לישראל מאירן- חיזבאללה- חמאס, ולוחצת על ארה"ב לשלול מישראל את ההגנה הגרעינית, שיש לה על פי מקורות זרים.האם ארה"ב תפעיל על אבו מאזן אותו מכבש לחצים שהפעילה על נתניהו, והפעם, על שני הצדדים? האם תהיה הצעת פיתרון אמריקנית שלא ניתן יהיה לסרב לה?לעתיד פתרונים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק