אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סדר פסח בבית הלבן


קול ששון וקול שמחה,עוד תשמע בהרי יהודה הבשורה,לשנה הבאה בירושלים הבנויה,

נשיא ארה"ב ערך סדר פסח בבית הלבן. כשלעצמו אין בכך הרבה חידוש מאחר וזאת מסורת בארה"ב שהנשיא מקיים טקסים וארועי הזדהות עם בני הדתות השונות והמיעוטים המרכיבים את אוכלוסית ארה"ב. השנה, בשל המשבר ביחסי ארה"ב וישראל הארוע קבל משמעות מיוחדת, והיחצ"נים של הבית הלבן יצאו מגדרם כדי להציג את זה כמחווה, דוגמא למדיניות הושטת היד (outreach) של הנשיא. לאור העובדה הזאת יש עיניין מיוחד במה שהתרחש שם, מי אמר מה ולמי. דא עקא, לא הזמינו אותי לשם. לא תאמינו, אבל אף אחד לא חשב עלי. כולם הלכו לסדר בבית הלבן ואותי השאירו לבד. איך הם לא מתביישים.

אתם כבר מכירים אותי. אני לא אחד כזה שמוותר בקלות. אצלי זה לא ילך. אני כבר אמצא את הדרך לעקוב אחרי המתרחש ולספר לכם מה בדיוק הלך שם, איך זה התחיל ואיך זה נגמר, מי שאל את הקושיות ומי גנב את האפיקומן, וכמובן מה אובאמה התחייב לשלם בתמורה להחזרת האפיקומן.

הפעלתי לפיכך את המאזינון שלי (למי שלא יודע, יש לי מכשיר פטנט כזה, חידוש טכנולוגי מיוחד במינו שאפילו במוסד, שלא לדבר על ה cia ועל השרות החשאי, עוד לא שמעו עליו, מכשיר באמצעותו אני יכול לעקוב אחרי פרטי הפרטים של הארועים הסודיים ביותר – אפילו כאלה המתקיימים בחדרים חסיני האזנה במעמקי האדמה). מה שמיוחד בפטנט הזה הוא שאני אפילו לא צריך לעזוב את הבית. כל מה שעלי לעשות זה להתפרקד בכורסא, לעצום את העיניים, ללחוץ על כפתור, והופ - כבמטה קסם נגלה לי עולם חדש. בקשה אחת לי אל הקוראים. אנא במטותא, אל תגידו בגת ואל תספרו בחוצות אשקלון. אני לא מעוניין לזכות בביקור של ה fbi. שמרו לכן בסוד את אשר אני עומד לספר, ואם במקרה תכשלו בלשונכם אל תגלו לאף אחד מאיפה זה הגיע.

האמת היא שזה היה די מרגש. עד היום ראיתי את הבפנוכו של הבית הלבן רק בסרטי הטלוויזיה ושם לא תמיד מראים את כל הפרטים. בין האנשים שכן הוזמנו ע"י אובאמה היו רבים שעד היום רק שמעתי את השמות שלהם בשידורי החדשות. לא כל המשתתפים היו מבני בריתו של אברהם אבינו, אבל כולם הקפידו לשים מה שהוא על הראש. אני לא בטוח שזה היה מספק את הרב עובדיה כי לא היתה הפרדה בין המינים, וגברים ונשים ישבו ביחד. יתרה מזאת, מה שהנשים לבשו - רחמנא ליצלן. עכשיו אני מבין את המשמעות של קול באישה ערווה (אולי מי שהוא יסביר לי אחת ולתמיד למה זה "קול" כשמדובר במראה עיניים). אבל אני סוטה מהנושא.

הסדר התנהל פחות או יותר לפי הכללים שכל אחד מכיר. החבר'ה מ j-street שהיו שם עיקמו קצת את האף כי כנראה הסדר היה יותר מדי מסורתי לטעמם. הם אולי היו מעדיפים שישתמשו בהגדה בה משתמשים בקיבוצי השומר הצעיר או אולי אפילו גירסא יותר מודרנית, אבל במהלך הערב הם שמרו שתיקה. אובאמה היה במצב רוח טוב, גילה עניין במתרחש, הרבה לשאול שאלות על המנהגים השונים, וביקש שיסבירו לו את הטקסטים העבריים. הוא נהנה מאוד מהאוכל ולא נכשל בלשונו כמו קודמו בבית הלבן, שלפי השמועות, אחרי שטעם את ה matzo balls שאל אם אוכלים גם חלקים אחרים של ה matzo (לקורא שאינו מתמצא, balls הוא הכינוי המקובל לאשכים בשפת העם). לרגע היתה מבוכה קלה כשהסבירו לאובאמה את המשמעות של כהילכות הפסח אין מותירין אחר הפסח אפיקומן והבהירו לו שלא תהיה לו ברירה אלא לתת מה שהוא בתמורה להחזרת האפיקומן אחרת זה לא ייגמר. הוא היה מודאג באשר לתמורה שתדרש, אבל הוא נרגע כאשר נאמר לו שגניבת האפיקומן מבוצעת בדרך כלל ע"י אחד הילדים שאותו, במקרה הגרוע, אפשר יהיה לקנות ב i-pod. מה שסיפק את מלכת בריטניה וודאי יספק את הילדים.

כאשר הגיעו לקריאת הקושיות, ניכר היה שהקטע הלילה הזה כולנו מסובין מוצא חן בעיניו של אובאמה. הוא אימץ אותו כלשונו כשהוא מתפרקד בנינוחות בכורסא ומאותת בידיו לאורחים האחרים לקחת דוגמא. הקטע הלילה הזה כולו מרור ממש הדליק אותו. כשהוא מחייך מאוזן לאוזן הוא העיר בהתלהבות "זה בטח מה שנתניהו אמר כל הדרך כאשר הוא טס בחזרה לישראל".

ככה זה נמשך עד השעות הקטנות. לא עד קריאת שמע של שחרית כפי שזה היה בבני ברק, אבל לא רחוק מזה. אכלו לשובעה ושתו ארבע כוסות, שרו שירי פסח וכנדרש ספרו ביציאת מצריים. על השמחה העיבה עננה קלה כאשר הגיעו למכות בהן לקו המצרים. כאשר הגיעו למכת בכורות אובאמה סינן בין שיניו, נו, אתם רואים - כבר אז הם רצחו ילדים. מה שבאמת גרם להפתעה לא נעימה היה כאשר התברר לאובאמה שלא מדובר בעשר מכות בלבד אלא במאתיים מכות ואולי אפילו במאתיים וחמשים. הוא הורה מייד לדוברו להתקשר לשגריר המצרי להתנצל ולהבהיר שהוא לא בעסק, אילו הוא היה שם זה לא היה קורה.

כשהגיעו אל הקטע הים ראה וינוס, הירדן יסוב לאחור, ההרים רקדו כאיילים, גבעות כבני צאן, אובאמה זז באי נוחות, הטה את ראשו אל אוזנו של רם עימנואל ושאל בלחש "תגיד זה רציני? הם באמת מסוגלים לעשות את זה? אולי כדאי להזהיר את האיראנים?" עימנואל השיב לו "תפסיק, אין לך מה לדאוג. זה קרה לפני שלושת אלפים שנה. היום כבר לא עושים דברים כאלה".

לפתע מתמוטט הכל. הקריין קורא בהטעמה ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו. אובאמה קופץ ממקומו כנשוך נחש "מה זה? חשבתי שהיה לנו הסכם!". מנסים להרגיע אותו ואז מגיעים לברכת סיום החג לשנה הבאה בירושלים הבנויה. למשמע הברכה אובאמה מחוויר ואינו מסוגל להוציא מילה. ראיתם פעם כושי חיוור? זה לבד היה שווה את כל הסיפור. עוזריו של אובאמה טופחים לו על הגב ונותנים לו כוס מים, רק שלא יחטוף אפופלקסיה. אף אחד לא יודע מה עובר בלבו של ביידן ברגעים האלה, אבל זה לא שייך לנושא.

אובאמה כולו אש להבה. הוא ממש רותח. "הממזר הזה שוב סדר אותי" הוא צועק, כשכוונתו היא לנתניהו, "אתי הוא גמר. עד עכשיו התנהגתי אליו בככפות של משי. אני אראה לו מי כאן בעל הבית." למרות השעה המאוחרת, אובאמה מזעיק את הכתבנית ומכתיב לה בזו הלשון "ביבי," (ככה סתם, בלי שום גינונים, לא מר נתניהו, לא ראש ממשלת ישראל, סתם "ביבי"), "הזהרתי אותך יותר מפעם, אתי לא משחקים. נמאס לי מהשטיקים שלך. אני דורש ממך למחוק, ומייד, מההגדה של פסח כל איזכור של ירושלים. אני מצפה לתשובה לפני תום החג, או ש . . ."

כאן עקב תקלה התמונה נעלמה והמאזינון נאלם דום. לעולם לא נדע מה היה אמור להיות כתוב במקום שלוש הנקודות.

למחרת, מזכיר העיתונות של הבית הלבן, רוברט גיבס (robert lane gibbs), בהופעתו היומית בפני העיתונאים, מסר את ההודעה הבאה, עמדתו של הנשיא היא שהתפילה היהודית המסורתית 'לשנה הבאה בירושלים', אותה נהוג לאמר בסיומו של סדר הפסח איננה 'מועילה', והוא פונה לבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל להימנע מלכלול אותה בטקסי חג הפסח (president obama said that the traditional jewish prayer “next year in jerusalem,” traditionally recited as the closing line of the passover seder meal, is “unhelpful” and asked prime minister binyamin netanyahu not to include the familiar refrain during the seder meal)

טוב, לפני שאתם מתחילים באיפה, מה, מתי, זה [הקטע האחרון] לא קרה. זאת המצאה שלי.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת ישראל בר-ניר