אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מסיפורי אלף לילה ולילה – אגדות עזה 2010


שרות השידור הבריטי, ה bbc נחשב למקור מידע אמין ביותר. בעבר הוא היה כזה. היום הוא כבר לא כל כך. תהליך מתמשך של ערוב אג'נדה פוליטית בדיווחי החדשות הביא לירידה הדרגתית בדיוק הדיווח. זה לא התחיל היום, וזה לא קרה בבת אחת. זה התחיל ב"מנות קטנות" - פה ושם הערות אגב, זה נמשך בניסוח מטעה ושימוש במילים ובביטויים שעיוותו בצורה מגמתית את הידיעות, וזה הדרדר בסופו של דבר לדיווחים שקריים. זה לא הצטמצם לנושא ספציפי. הייתי בבריטניה בקיץ 1982 כאשר צבא הוד מלכותה יצא להגן על הממלכה המאוחדת מפני האיום הארגנטיני. אין כל צורך לפרט איך המבצע הזה השתקף בשידורי ה bbc. כמעט באותו מועד התחילה מלחמת לבנון. שוב, דיווחי ה bbc על המלחמה הזאת לא הצטיינו באובייקטיביות יתרה. בעוד שאת המגמתיות בדיווחים על הנושא הראשון אפשר להבין, אחרי ככלות הכל עוד לא פסה הפטריוטיות בקרב העם הבריטי (גם בדיווחים על הנעשה באירלנד ה bbc לא השקיע מאמצים מיוחדים להראות אובייקטיבי), המגמתיות בדיווחים ממלחמת לבנון – נושא בו לא היתה כל מעורבות בריטית – שיקפה קו פוליטי ברור של עויינות למדינת ישראל. אמינות הדיווח של ה bbc הגיעה לשפל המדרגה באביב של שנת 2002, כאשר הם החליטו לפברק סיפור על טבח שלא היה ולא נברא שבוצע ע"י צה"ל במהלך מבצע חומת מגן. העלילה הזאת שודרה בשעות השיא ערב אחר ערב במשך שבוע ימים. במאמר קודם ("ביקורת אובססיבית כפייתית" שהתפרסם כאן ב 19 בפברואר, 2010) ספרתי על כך בפרוט. ספרתי שם גם על השימוש שנעשה בעלילה הזאת ע"י "קהל אוהדים" (רובם ככולם ישראלים), קהל שכל חפצו הוא למתוח "ביקורת לגיטימית" על מדינת ישראל ומעשיה הנפשעים במסגרת מישטר הדיכוי שהיא משליטה על תושבי פלשתין הכבושה.

הבריטים מתגאים במסורת של להיות לצדו של ה under dog. זה סיפור שאני שומע לעתים קרובות בשיחות שיש לי עם ברי שיח אנגלים אתם אני נפגש בנסיבות שונות. לדבריהם הציבור הבריטי רואה בצד הפלשתינאי את ה under dog בסיכסוך ולכן הוא נוטה לתמוך בהם. לדבריהם זאת הסיבה ולא אנטישמיות. ביסודו זה היגיון של חלש - משמע צודק, היגיון שגם נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קארטר, דבק בו (לא הייתי פוסל על הסף את האפשרות שזה גם מה שמנחה את אובאמה). השאלה אם הפלשתינאים הם באמת הצד החלש בסיכסוך, בהתחשב במשאבים העצומים העומדים לרשות ארצות ערב התומכות בהם, היא נושא לדיון בפני עצמו.

לסיפור הזה יש בעיה קטנה. יש בו מידה רבה של הגזמה. למען הדיוק הוא לא כל כך נכון. לא כל כלב זוכה באופן אוטומטי לתמיכה של הציבור הבריטי. ללא כל קשר למידת המסכנות שלו, אהדת הציבור הבריטי מצטמצמת בדרך כלל רק לכלבים מגזעים מסויימים. לא ראינו הרבה אהדה ל under dog ביחסם של הבריטים ליהודים בתקופת מלחמת העולם השניה. ובימינו, המגמתיות והסילופים של ה bbc בדיווחיו על הסכסוך הישראלי משקפים הרבה יותר מאשר סתם הזדהות עם under dog הפלשתינאי. זה בלשון המעטה. אבל זה לא הנושא. הנושא - אגדה, או סיפור שלא היה ולא נברא – תחליטו לבד, עליו אני רוצה לספר התרחש בימים אלה.

הרקע לסיפור היא העובדה ש"קהל האוהדים" אותו הזכרתי למעלה רואה את חומר השיטנה המופץ ע"י ה bbc כמקור לא אכזב להפקת דו"חות ולפיברוק ראיות ל"פשעים" המבוצעים כביכול ע"י מדינת ישראל במהלך מלחמת הקיום שלה נגד הטרור הערבי.

אחרי ההקדמה הקצת ארוכה הזאת, אנחנו מגיעים סוף כל סוף לסיפור עצמו. מעשה שהיה כך היה. ל bbc יש אתר באינטרנט. באתר הזה אפשר לקרוא את הכתבות השונות ששודרו בתחנה. ביום ב', 22 במרץ, 2010 התפרסמה באתר הזה כתבה שכותרתה היתה ראש האו"ם אומר שהסבל בעזה בגלל המצור של ישראל הוא 'בלתי נסבל' (un chief says gaza suffering under israeli blockade 'unacceptable'). לא קשה לנחש שהכתבה עסקה בביקורו האחרון של מזכיר האו"ם, בן קי-מון (ban ki-moon) ברצועת עזה. http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/8578611.stm.

משפט הפתיחה של הכתבה, ראש האו"ם אמר שהמצור של ישראל על רצועת עזה גורם לסבל "בלתי נסבל" (the un chief has said israel's blockade of gaza is causing "unacceptable suffering") לא הותיר מקום לספק באשר להמשך. הכתבה היתה מורכבת מסדרה מתמשכת של גינויים לישראל המרעה עם תושבי רצועת עזה, דברי הזדהות עם סבלם של התושבים שם, והצהרות מחוייבות של האו"ם להביא מזור לסבלם. אנו אתכם בסבלכם (we stand with you) הדגיש מזכיר האו"ם. עד כאן לא היו הפתעות. what else is new.

וכאן קורה מה שהוא מוזר. בפיסקה התשיעית של הכתבה מופיע המשפט הבא, במסגרת רשימה של דברי ביקורת על המצור [המוטל על הרצועה] ע"י ישראל ומצריים, מזכיר האו"ם אמר שהמצור רק גרם נזק (among a list of criticisms of the blockade by israel and egypt, mr ban said the blockade was counter-productive).

אני קורא את הכתבה ומתקשה להאמין למראה עיני. אני חוזר וקורא שנית כדי להיות בטוח. לא, זאת לא טעות. מצריים! מה פתאום מצריים? מאיפה הגיעה לכאן מצריים? מה עיניין קדחת לשחת? הרי עד ליל הסדר בו כולנו מצווים לספר ביציאת מצריים יש עוד כמעט שבוע, אז מה פתאום נזכרו עכשיו? רק זה חסר לנו, עוד יביאו לנו את פרעה ויגלגלו את האשמה עליו. לא, זה לא יכול להיות. אנשים עוד עלולים לחשוב שמדינת ישראל היא לא החוטאת היחידה הנושאת באשמה. ומה יגידו ב"קהל האוהדים"? לא, אסור לתת לזה לעבור. נכון, "מצור" – "מצריים" -- "בין המצרים", נשמע דומה. זה באמת יכול לגרום לבילבול, אבל זאת לא סיבה. העברית של מזכיר האו"ם איננה מי יודע מה, אבל חייבים להעמיד אותו על חומרת המעשה שהוא עשה. מי שהוא צריך להכניס סדר בברדק, ומה שיותר מהר.

במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ הסגל האקדמי נוקט בצעדים מיידיים לתיקון המעוות. מיקומה של מצריים אינו אלא טעות של הבריאה מוסבר לסטודנטים ע"י מוריהם. לא צריך להסיק מזה שום מסקנות פוליטיות. הגבול בין רצועת עזה ומצריים איננו "גבול" במובן של "תחנת גבול", או "מעבר גבול", כך מסבירים המורים.הגבול בין רצועת עזה ומצריים הוא "גבול" במובן של "יש גבול" – עד כאן ולא יותר. מכאן ואילך כף רגלכם לא תדרוך, כמו שנאמר במקורות גְּבוּל שָּׂמְת בַּל יַעֲבוֹרוּן (שמות רבה, ט"ו כ"ב).

קהל המאזינים, ממנו עתיד לצמוח דור העתיד של הנבראים בצלם, מנענע בראשו בהסכמה וחוזרב ַּל יַעֲבוֹרוּן, בַּל יַעֲבוֹרוּן.

ובהמשך, מעבר לסמנטיקה, כך נאמר לתלמידים, יש פה עניין עקרוני. מצריים היא מדינה ריבונית, ואף אחד לא רשאי להחליט בשמה למי מותר ולמי אסור להכנס לשטחה. זאת החלטה שהיא ורק היא תקבל. העובדה שמצריים גובלת במקרה ברצועת עזה איננה סיבה לפגוע בריבונות המצרית ולאפשר לתושבי הרצועה מעבר חופשי לתוך תחומה. בשביל זה שמו שם גבול. אם כל בר בי רב יכול לעבור את הגבול בכל פעם שמתחשק לו, אז מה המשמעות של המושג "גבול"?

המצב איננו שונה לגבי סחורות ומצרכים, מוצרי מזון ותרופות, נמשך ההסבר. חסר לתושבי הרצועה אוכל? שייקנו במכולת. חסרות להם תרופות? שיילכו לבית מרקחת. מה יש להם לחפש במצריים? מה פתאום שמצריים תדאג לצרכים שלהם? מצריים צריכה לדאוג לתושבי מצריים. זו הסיבה שקוראים לה מצריים.

וגולת הכותרת של השיעור - נדרשת מידה לא מעטה של עזות מצח לצפות ממצריים שתוותר על הריבונות שלה כדי להקל על המצוקה והסבל של תושבי רצועת עזה. אם היא החליטה שהגבול יישאר סגור, אז הגבול יישאר סגור. בשום פנים אין לראות בזה מצור. זה מימוש זכותה הטבעית של מדינה ריבונית.

ולסיכום למדתם היום שמצריים איננה צד בסכסוך. לראות את מצריים כמי שמטילה מצור על רצועת עזה יכול רק מי שחסרה לו הבנה בסיסית של המצב הפוליטי. אין כל סיבה להתייחס למצריים, או בכלל להזכיר אותה, בהקשר למצור. מזכיר האו"ם נכשל בלשונו, וה bbcהוסיף חטא על פשע בכך שכלל את דבריו של מזכיר האו"ם בכתבה. אנחנו נפעל בהקדם להעמיד דברים על אשורם.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת ישראל בר-ניר