לראש הממשלה: צו השעה - הקמת קואליציה של ליכוד- קדימה- עבודה

פנייה פומבית לראש הממשלה: צו השעה הוא הקמת קואליציה של ליכוד- קדימה- עבודה

מדינת ישראל מתמודדת עם בעיות קשות בענייני פנים, עם מערכת הסתה לדה- לגיטימציה של מדינת היהודים בענייני חוץ, ועם הקונפליקט המתמשך עם הפלסטינים.

הקואליציה שהקמת אינה מסוגלת ואינה מעוניינת לטפל טיפול שורש בבעיותיה של ישראל. רק קואליציה של ליכוד- קדימה- עבודה מסוגלת להתמודד בהצלחה עם בעיותיה של ישראל.

שר ההיסטוריה ישפוט אותך לחומרה אם לא תתרומם לגודל המשימה ותקים ממשלה המסוגלת לתפקד.

ואלה הבעיות שעליך לפתור:

1. טיפול בחוליים של החברה הישראלית

לחברה הישראלית יש מספר בעיות מהותיות שללא פתרונן בהקדם האפשרי עתידה של החברה הישראלית והמדינה היהודית לוט בערפל. רק קואליציה של ליכוד- קדימה- עבודה תוכל לטפל ביעילות בבעיות אלה.

הבעיות הדחופות ביותר הן:

א. טיפול בנושאים פוליטיים

* העלאת אחוז החסימה כדי שהפוליטיקה הישראלית לא תהיה שבוייה בפני מפלגות סקטוריאליות שרק האינטרס הסקטוריאלי הצר עומד לנגד עיניהן ולא התמונה הכוללת של טובת המדינה.

רק קואליציה של ליכוד- קדימה- עבודה מסוגלת להעביר החלטה להעלאת אחוז החסימה.

העלאת אחוז החסימה תביא ליצירת 2-3 מפלגות גדולות במקום המצב הנוכחי. במצב החדש ניתן יהיה להקים ממשלות שתהיינה מסוגלות לתפקד ולקבל את ההחלטות הדרושות כדי להבטיח את הבראתה של החברה הישראלית מחולייה.

הקטנת מספר השרים וסגני השרים עפ"י חוק, כדי למנוע בזבוז מיותר של כספי הציבור.

ב. הוצאת הדת מהפוליטיקה

* ביטול חוק טל וחקיקת "חוק שירות חובה אזרחי" (החלפת השם משירות לאומי לשירות אזרחי) במסגרת הצבא או השירות הלאומי לכל אזרחי המדינה, ללא יוצא מן הכלל.

הבטחת הטבות למשרתי השירות האזרחי כמו למשרתים בצה"ל.

* ביטול הסדר "תורתו אומנותו" וביטול כל ההטבות ללומדי התורה. חקיקת חוק חובת עבודה. חלק נכבד מאחוז העניים בארץ, שהוא מהגבוהים במדינות המפותחות, נובע מכך שהחרדים, בחלקם הגדול, אינם תורמים דבר לשוק העבודה ולפיתוח כלכלת ישראל ורק מהווים מעמסה על משלם המסים, שברוב המקרים הוא החילוני שהם בזים לו ול"ארון הספרים הריק שלו", כביכול. בבורותם, אין להם מושג שבארץ יש תרבות חילונית מפותחת. כמו כן, יש להפסיק את ההקצבות לעמותות שאינן תורמות דבר לאינטרסים של מדינת ישראל.

* יש להשוות את מעמדן של הישיבות ושל לומדי התורה למעמדם של המוסדות האקדמיים והסטודנטים בישראל. ההשוואה חייבת להיות מותנית בעמידה של הישיבות בקריטוריונים אקדמיים.

ג. הבטחת שוויון אזרחי לערביי ישראל

* לקרוא לדור הצעיר של המגזר הערבי להשתלב בחברה הישראלית ע"י שירות אזרחי, ולפתוח בפני הנוער שיענה לקריאה אפשרות להשתלב בשוק העבודה כשווים. למעשה, הדבר כבר נעשה, ורק ההתנגדות של "ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל" מכשילה את המהלך. יש לפעול להסרת ההתנגדות ע"י הסברה ומו"מ עם הוועדה.

* יש להשוות את התקציבים המועברים ליישובים הערביים עם אלה המועברים ליישובים היהודיים, עפ"י הקריטריונים המקובלים, אבל להתנות את העברת התקציבים בגבייה מלאה של ארנונה מכלל התושבים.

ד. לשים קץ להפקרות של ארגוני השמאל

* יש להקים ועדת חקירה שתבדוק לאילו ארגונים ועמותות מועבר כסף ציבורי .
לא יתכן שארגונים החותרים לחיסולה של מדינת היהודים ייהנו מתקציבים מקופת מדינת היהודים. התגלית האחרונה, שארגונים המקבלים תקציבים מקרן ישראלית מסרו חומרים נגד צה"ל לוועדת גולדסטון היא שערורייה לאומית.
יש לישראל מערכת משפטית אמינה. אם יש למישהו ראיות , שיפנה למערכת המשפטית ולא יתן יד לשונאי ישראל (החמאס ) או לעוכרי ישראל ( גולדסון ודומיו).
כמו כן, יש לחוקק חוק שיאסור על ארגונים ישראליים לקבל מימון מממשלות זרות.

ה. לחזור למדיניות של מדינת רווחה

* על מנת לקדם את השכבות החלשות בחברה יש לחזור למדיניות של רווחה חברתית. אם יעשה שימוש בשיטות נכונות לא יתאפשר ניצול לרעה של מדיניות הרווחה לחיים על חשבון המדינה.

יש לקוות, אדוני ראש הממשלה, שהפתרונות המוצעים יביאו את החברה הישראלית לעידן חדש.

2. התמודדות עם מאמצי הדה- לגיטימציה

"מועצת האו"ם לזכויות אדם", המורכבת ממדינות בהן מצב זכויות האדם הוא מהגרועים בעולם, הצליחה להביך את ישראל באמצעות "ועדת גולדסטון", שהרכבה נועד, מלכתחילה, להוציא את דיבתה של ישראל רעה. לכאורה, גם החמאס הואשם בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות, יחד עם ישראל, אבל, רובו של הדו"ח, ככולו, מתייחס ל"פשעיה של ישראל", בלבד.

מדינות ערב והרשות הפלסטינית מנהלות מערכת תעמולה משומנת היטב, בכספי הנפט, כדי להביא לדה- לגיטימציה של ישראל בכל הפורומים הבינלאומיים. מכיוון שיש למעלה מ- 50 מדינות ערביות ומוסלמיות, מלאכתם של אלה קלה.
למירב התמהון, ארגוני זכויות אדם משתפים פעולה עם התעמולה הערבית- פלסטינית והפכו את ישראל למטרה מועדפת בטיפוח אשמתה של ישראל בהפרת זכויות אדם, ע"י סילוף המציאות באמצעות השוואה למדינת האפרטהייד הלבנה בדרום אפריקה, ואימוץ דוח"ות לא בדוקים המפורסמים חדשים לבקרים ע"י ארגונים פלסטיניים ופרו- פלסטינים.

רק קואליציה של ליכוד- קדימה- עבודה מסוגלת, בזכות מצעה המדיני, להדוף בהצלחה את המערכה לדה- לגיטימציה של ישראל.

3. סיום הקונפליקט הישראלי- פלסטיני

כבוד ראש הממשלה בנימין נתניהו: עשית צעד אמיץ ביותר, כמדינאי שנבחר כי להבטיח את הישרדותה ושגשוגה של מדינת היהודים, כאשר הכרת בפתרון של 2 מדינות לשני עמים ונתת הוראה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות ל- 10 חודשים.

אבל, כל אדם בר דעת יודע ומבין שעם הקואליציה שהקמת לא תוכל להתקדם מעבר לצעדים שעשית, כלומר לנהל מו"מ שיביא להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ולסיום הסכסוך.

לשם ניהול מו"מ שיביא לסיום הסכסוך, או לחשיפת האמת מי מונע סיום הסכסוך, אתה זקוק לממשלה התומכת בפתרון של 2 מדינות לשני עמים. הממשלה היחידה התומכת בפתרון זה היא ממשלת ליכוד- קדימה- עבודה. מצער, שמה שסרבת לעשות במסגרת המו"מ הקואליציוני עם קדימה, נתת, בסופו של דבר, תחת לחץ אמריקני.

סיום הסכסוך הישראלי- פלסטיני:הצעה הוגנת לשני הצדדים

הצעת קלינטון- ברק בוועידת קמפ דויד מ- 2000 היא בסיס סביר לחידוש המו"מ בין ישראל לרשות הפלסטינית.

הצעה לפתרון חילוקי הדעות:

* חלוקת ירושלים- השכונות הפלסטיניות במזרח העיר, לא כולל העיר העתיקה והר הבית, תסופחנה למדינה הפלסטינית. העיר העתיקה והר הבית יהיו בהנהלה משותפת.
זהו פתרון הוגן לשני הצדדים והוא יחייב פירוק חלקים מהחומה והזזתה לקו הגבול שיקבע. העיר העתיקה והר הבית יהיו מובלעת בירושלים בין שתי הבירות.

* ההתנחלויות. קיימות 2 אופציות:

אופציה מס. 1 :כל ההאחזויות הבלתי חוקיות תפורקנה וההתנחלויות תרוכזנה בגושים שיסופחו למדינת ישראל, תוך מתן פיצוי טריטוריאלי הוגן למדינה הפלסטינית. הסידור חייב להבטיח רצף טריטוריאלי למדינה שתקום.

אופציה מס. 2: כל ההאחוזויות תפורקנה וההתנחלויות תסופחנה למדינת פלסטין, וקו הגבול יקבע לפי 1967 בשינויים קלים. כשם שיש אזרחים ממוצא פלסטיני במדינת ישראל, כך רשאים יהודים לחיות במדינה הפלסטינית עם אזרחות פלסטינית או אזרחות כפולה, פלסטינית - ישראלית.
ישראל תודיע למתנחלים שכל מי שמעוניין לחזור לתחומי ישראל חייב לעשות זאת בעצמו. צה"ל ומשטרת ישראל לא יעסקו בפינוי. המתפנים יקבלו פיצוי על רכושם במסגרת המו"מ עם הפלסטינים בתוספת מענק הסתגלות ממדינת ישראל. ישראל תיזום הקמת יישובים בגליל ובנגב כדי ליישב את המתפנים. המתפנים יוכלו לרכוש בתים ביישובים שיוקמו עם כספי הפיצויים.

* מדינת פלסטין תכיר בישראל כמדינת העם היהודי וישראל תכיר בפלסטין כמדינת העם הפלסטיני. "זכות השיבה" תמומש במסגרת המדינה הפלסטינית והפליטים ישוקמו באמצעות פרויקט בינלאומי. לא תהיה "זכות שיבה" לישראל.

* ישראל, הרשות הפלסטינית ומדינות ערב יחתמו על הסכם שיסדיר פיצויים על הרכוש הפלסטיני בישראל, הרכוש הישראלי(ההתנחלויות) בפלסטין ועל הרכוש היהודי במדינות ערב.

* בעיות המים והביטחון יוסדרו בהסכמת 2 הצדדים, תוך קבלת ערבויות מארה"ב ומהאיחוד האירופי.

* הרשות הפלסטינית ומדינות ערב תתחייבנה לחדול מהתעמולה וההסתה נגד ישראל בעולם, במדינות ערב ובפלסטין.

* ישראל והרשות הפלסטינית, או מדינת פלסטין יכריזו על סיום הסכסוך הישראלי- פלסטיני ושתי המדינות תחיינה בשלום זו לצד זו.

בכנס הרצליה הובאו שתי דעות לגבי המטרה של המדיניות הפלסטינית- ערבית. עפ"י גישה אחת, הסכסוך הוא על תוצאות מלחמת 1967 ולכן ניתן להגיע להסכם עם הפלסטינים. עפ"י גישה שנייה הסכסוך הוא על תוצאות מלחמת 1948 , ולכן אין סיכוי להגיע להסכם.

אם הרשות הפלסטינית תדחה את ההצעה ההוגנת הזאת, העולם יבין, שהבעיה איננה ישראל, אלא הפלסטינים והערבים, המייחלים לחיסולה של מדינת היהודים. מכיוון שהם נכשלו באופציה הצבאית, הם עברו לאופציה ההסברתית ופיתחו אג'נדה שיקרית שנקלטה היטב בעולם, על רקע הזרמים האנטישמיים הגלויים והנסתרים, במטרה להביא לדה- לגיטימציה של ישראל ולחיסולה.

ואז, תצטרך ישראל לשקול את המשך דרכה. ושוב, רק קואליציה של ליכוד- קדימה- עבודה, תהיה מסוגלת להכין תוכנית אלטרנטיבית מתאימה וליישמה.