אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זלזול באינטליגנציה: ריצארד לאנדס על דוח גולדסטון


התמונה של רבקה שפק ליסק

דו"ח גולדסטון על עזה מוגדר ע"י ריצ'ארד לאנדס כ"זלזול באינטליגנציה" .

ב-5 לפברואר 2010 חייבים ישראל והחמאס להגיש את ממצאי חקירותיהם בעקבות דוח גולדסטון. על רקע זה התחדשו הפירסומים על הדוח וזהו אחד מהם ריצארד לאנדס הוא חוקר ב"גלוריה", שהוא מכון מחקר גלובלי העוסק בנושאים בינלאומיים. במאמר זה מובאים עיקרי דבריו במאמרו: goldstone's gaza report: a failure of intelligence המאמר מורכב משני חלקים. זהו החלק הראשון: מבוא גורמים שונים קראו לחקירה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה". ב- 3 באפריל 2009, מינתה "מועצת האו"ם לזכויות אדם" (unhrc ) ועדת חקירה לבדיקת העובדות הנוגעות למבצע. החברים שמונו לוועדה היו הינה זילני, דזמונד טראברס כריסטין צינקין, וכראש הוועדה מונה השופט היהודי מדרום אפריקה ריצארד גולדסטון. לאור הרכב "מועצת האו"ם לזכויות אדם" וחברי הוועדה, שכולם ייחסו בפומבי לישראל פשעי מלחמה עוד לפני היבחרם, ישראל סרבה לשתף פעולה עם החקירה.

הדו"ח שפורסם קבע שישראל וה"כוחות הצבאיים הפלסטיניים" ביצעו פשעי מלחמה ואולי אף פשעים נגד האנושות. אבל, הדו"ח הוקדש בעיקר לישראל, וישראל הואשמה בכך שהרגה אזרחים במתכוון ופעלה במתכוון להריסת התשתיות של עזה. דו"ח זה עשוי למלא תפקיד במאמץ להבאת ישראל בפני בית הדין בהאג. הדו"ח התקבל בביקורת ע"י גורמים שונים בישראל, כולל צה"ל, אבל גם בחוגים שהם בד"כ ביקורתיים כלפי צה"ל, אבל ב"רשות הפלסטינית" ובחמאס התקבל הדו"ח בשביעות רצון. השופט גולדסטון התראיין בתקשורת לאמנפור, זכריה, אל- ג'זירה, תיקון ומויירס. הוא קיים ויכוח עם דורי גולד באוניברסיטת ברנדייס והשתמט מוויכוח עם המשפטן אלן דארשוביץ באוניברסיטת פורדהאם. התגובות בעולם התחלקו לאלה שמצאו פגמים רבים בדו"ח והצביעו על הסכנה לסיכויי השלום בעקבותיו, ואלה שפתחו במערכה לדה- לגיטימציה של ישראל בדעת הקהל בעולם, על סמך המימצאים בדו"ח. לאנדס ציין שניתוח יסודי של הדו"ח, שיטותיו ומסקנותיו מעורר שאלות אקטואליות לגבי : פערים דתיים ותרבותיים, חיפוש שעיר לעזאזל, אגוצנטריזם, תורת ההכרה הפוסט- מודרנית, מנטליות ג'יהאדית, אנטישמיות וביקורת- עצמית יהודית.

לדו"ח גולדסטון יש השפעה הרסנית המספקת הבנה כיצד אותן אומות שיזמו את המודרניות והגלובליזציה נוחלות מפלה במלחמת ההכרה עם הפרה- מודרניזם.הליקויים בדו"ח ריצארד לאנדס מצא ליקויים רבים, אך החליט להתרכז ב- 4 הליקויים הבסיסיים:*העדר חקירה של השימוש שעשה החמאס במגינים אנושיים*מתן אמון במקורות פלסטיניים*ייחוס שיטתי של כוונה זדונית מצד הצבא הישראלי, והתעלמות מוחלטת מהכוונות של הפלסטינים*מסקנות הכוללות חריצת משפט חריגה על סמך ראיות לא- מספיקות ריצארד לאנדס בדק את הסיבות לליקויים הללו, על בסיס החקירה שלו לגבי מה שארע במבצע "עופרת יצוקה", ובמונחים של הכשלון הבסיסי בהבנה הבולט בסגנון הדיווח. לאנדס אינו כופר בסבל שחוו הפלסטינים בעת המבצע אך הוא תוקף את צורת ההגשה של הסבל ואת הדיאגנוזה שלוותה להגשה. הכשלון הקריטי ביותר בדו"ח של גלדסטון נובע ממה שהוא לא עשה: הוא לא חקר את החמאס. אומנם הוא טוען שחקר את 2 הצדדים כי גינה את ירי הרקטות כפשע מלחמה אף את היחס לאנשי הפת"ח, אבל הוא התעלם לחלוטין מהדרך בה החמאס התייחס לאזרחיו.ישראל טוענת שהחמאס פעל במתכוון בקרב האוכלוסייה האזרחית כדי להביא לתגובה ישראלית. החמאס הפך את אזרחיו לבני ערובה. החמאס פועל לחיסול ישראל בכל מחיר, אפילו במחיר הפיכת אזרחיו לקורבנות. לורנזו קרמונסי, העיתונאי הראשון שנכנס לעזה ציטט את אבו-איסה בן ה-42 ואת בן דודו, אום עבדאללה, בן 48, שאמרו:"המיליטנטים של החמאס חיפשו אחר מקומות כדי להביא את ישראל לתגובה. הם היו בדרך כלל צעירים, בגילים 16 – 17, עם מכונות יריה. הם לא יכלו לעשות דבר נגד טנק או מטוס מאחר שהיו מודעים לחולשותיהם. אבל הם היו מעוניינים שישראל תירה בבתי אזרחים, כדי שניתן יהיה להאשים את ישראל בפשעי מלחמה".

באסאם זאכרנה, ראש "איגוד הפועלים" ברשות הפלסטינית אמר בטלביזיה של הרשות הפלסטינית, שהידע על התנהגות הזאת של החמאס ידועה בחוגים פלסטינים:"מנהיגי החמאס...השתמשו ב- 1,400 קדושים כשקי חול בשעה שהם עצמם הסתתרו במנהרות. הם הציבו רקטות והסתירו אותם באמצעות אוהל בין בניינים שהיו בהם 200 ילדים וזקנים, והם שלחו את הרקטה והסתתרו." ממשלת ישראל פירסמה מסמך שהועבר לידי ועדת גולדסטון באמצעות un watch עם הערות רבות וקישורים לגבי השיטות המגוונות שהחמאס נוקט כדי לשבץ עצמו בלב אוכלוסייה, על ידי שימוש באתרים אזרחיים כדי להפעיל מתוכם מבצעים צבאיים, כשהם מתחפשים לאזרחים, משתמשים באמבולנסים ובבתי ספר, ומשתמשים בילדים למטרות צבאיות. במלים אחרות, החמאס השתמש במגינים אנושיים כאסטרטגיה מרכזית. ועדת גולדסטון התעלמה לחלוטין מהאספקט הזה של הקונפליקט, וכך שיחקה לידיהם של לוחמי החמאס שהפכו את אזרחיהם למטרות. ע"י ידי התעלמות נתנה הוועדה הכשר לטקטיקות של החמאס. הוועדה לא הגנה על אזרחים פלסטינים תמימים ע"י מתן אישור לטקטיקות של החמאס, שהקריב את אזרחיו במתכוון, כדי לנצח את האויב. כך ניתן הכשר לגישת החמאס. אע"פ שחברי הוועדה נתקלו ברמזים חוזרים ונשנים על צורת פעילות זו של החמאס, הם לא חקרו את הנושא וביותר מ- 12 מקרים, קבעו שהם "לא מצאו ראיות לסוג זה של פעילות".הועדה לא מצאה כל ראיות שהלוחמים הפלטינים כיוונו אזרחים לאזור הקרבות או אילצו אזרחים להישאר בסביבת המקומות שהותקפו (סעיף 35 ). הוועדה לא מצאה כל ראיות לגבי הטענה שהלוחמים הפלסטינים השתמשו בבתי חולים כדי להגן על פעילויות צבאיות, או השתמשו באמבולנסים להעברת לוחמים או למטרות צבאיות אחרות (סעיף 36 ). השימוש בביטוי "לא נמצאו כל ראיות" הוא מוזר בעיני לאנדס משום שיש שפע של ראיות על צורת פעילות זו. הוועדה התכוונה בדו"ח שלה ש"הם לא שמעו עדות שהחמאס נוקט בשיטות אלה". כל עו"ד יכול להסביר שיש 2 אפשרויות להעדר עדויות:1. אין על מה לדבר2. העדים היו מאויימים העיתונאי קרמונסי כתב: "קשה לקבל עדויות אלה. בדרך כלל הפחד מהחמאס קיים והטאבו האידיאולוגי שטופח במשך המאה הזאת על "האויב הציוני". כל מי שיתן גירסה שונה מהגירסה של ה"התנגדות" יחשב אוטומטית למשת"פ וחייו יהיו בסכנה". הוועדה התעלמה מהבעיה הזאת אבל הודתה, בסעיף 35 , שהיא נתקלה בחוסר רצון של האנשים שהתראיינו, לדבר על הפעילות של הקבוצות הלוחמות. אבל, למרות המודעות לתופעה, הדבר לא השפיע על מסקנות הוועדה בנושא הראיות. לדעת לאנדס, הוועדה יצאה מגידרה כדי להימנע מלשקול ראיה, לפחות ב-2 מקרים. על כך בחלק השניהערה משלי: עדות של אבו מאזן על השימוש באזרחים כמגינים אנושיים: אין עדות ברורה יותר לגבי האיסטרטגיה של החמאס במאבקו בישראל מאשר הדברים שאמר אבו- מאזן, ראש הרשות הפלסטינית לפני זמן לא רב. אבו מאזן ציטט איש חמאס בכיר שאמר:"אנו ננצח את ישראל באמצעות דם ילדינו". החמאס הפך את ילדי עזה לנשק אסטרטגי נגד ישראל.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק