אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הציבור זכאי לשמוע מגוון דעות כדי לגבש עמדה


התמונה של רבקה שפק ליסק

הקדמהברוב תקשורת הישראלית והבינלאומית יש העדפה ברורה לדוחו"ת של ארגונים המכריזים שישראל אשמה בפשעי מלחמה. אבל כדי שהציבור הישראלי יוכל לגבש את דעתו, עליו לדעת שיש גם קולות אחרים. כמו כן, ניתן לצפות מאלה המביעים דעתם להיות נאמנים לעקרון של "אמת בפרסום".במסגרת מאמצי להביא לציבור הישראלי גם ביקורת על הפירסומים של ארגוני זכויות אדם נגד ישראל, הביא רמי נוידרפר במאמר תגובה לדיווח שלי על מאמר של רוברט ברנשטיין ביקורת קטלנית על הנאמר במאמר. אבל, למרבה התימהון, במקום להפנות את הביקורת כלפי בעל הדעות, ברנשטיין, בחר רמי ליחס לי את הדעות ולתקוף אותי. הוא סירב בכל תוקף לפנייתי לתיקון הפרטים השגויים במאמר. נושא המחלוקת: האם ארגון hrw מוטה לרעה לגבי ישראלhumanה"עובדות" שהביא רמי במאמרו כדי לסתור את הטיעונים של ברנשטיין על משוא פנים נגד ישראל, אינן נותנות תמונה מהימנה של העובדות. אבנר, אחד המגיבים על מאמרו של רמי תקף את נתוניו של רמי והביא מידע על מספר הפעמים שישראל קיבלה גינויים באמצעות דוחות לעומת כל מדינה בעולם, כולל, כמובן, החמאס. הנתונים שהביא אבנר: הבדיקה של אבנר התבססה על ההנחות הבאות:א. מספר הפעמים שהמדינה מופיעה בדוחות מעיד על משקל הפעילות של הארגון במדינה זו.ב. גודלה של המדינה. למשל, רוסיה לעומת ישראל.ג. האיזכור הוא בנושאי זכויות אדם פנימיים ללא קשר לישראל הנתונים: רוסיה הופיעה בדוחות – 5600 ירדן – 1200 סוריה – 1280 אירן – 2540 סעודיה – 2100לבנון – 805 תורכיה – 1440 דארפור – 4700 (נתון זה הובא ע"י מגיב אחר)ישראל- 6930 הרצוג, מגיב נוסף עשה השוואה בין השפה שננקטה בדוחות של המדינות השונות, לבין הדוחות על ישראל ומצא ש"השפה הננקטת נגד ישראל היא תמיד חמורה גם אם האירוע זניח לעומת אירועים חמורים הרבה יותר". הרצוג גם טוען שדוח גולדסטון הסתמך על הדוחות של hrw .הבעיה, כתב הרצוג, "אינה בדוחות על מדינות אחרות אלא בניסיון "לתפוס" את ישראל בכל טעות קטנה, ולחבר דוח חמור בשפה שאינה ננקטת על מדינות אחרות העושות דברים חמורים הרבה יותר כמו תורכיה, סודאן, ארה"ב, בריטניה, הרשות הפלסטינית, עזה, עיראק, סין, בורמה, סוריה, מצרים, ספרד, מדינות אמריקה הלטינית,רוסיה, דנמרק, צרפת ועוד...".הרצוג הביא דוגמאות לאירועים חמורים הרבה יותר מבחינת פשעי מלחמה או זכויות אדם שכלל לא נדונו בשום פורום של האו"ם:רצח כ- 40,000 כורדים ע"י תורכיה בעת דיכוי המרד שלהם נגד תורכיה.הפלישות של הצבא התורכי לתוך עיראק ברדיפה אחרי מורדים כורדים.חלקה של צרפת ב"רצח עם" ברואנדה.התנהגות חיילי נאט"ו בעיראק ואפגניסטן. לאחר קריאת תגובות אלה החלטתי להביא לידיעת הציבור מחקרים נוספים לגבי מצב הדיווח על בישראל :ארגון "בצלם" אינו מדייק בנתונים שהוא מביא:יהונתן ד. הלוי בדק את הנתונים שפרסם הארגון לזכויות אדם "בצלם" לשנת 2007. עפ"י נתוני "בצלם" הרגו כוחות הביטחון הישראליים מינואר עד סוף דצמבר 2007 , 373 פלסטינים, ו- 131 , כלומר, כ- 35% היו אזרחים. הלוי בדק את הנתונים שהופיעו בדו"ח הרשמי של "בצלם" וגילה שנהרגו 380 ולא 373 . בדו"ח חולקו ההרוגים ל- 3 קבוצות:195 – השתתפו בלחימה119 – לא השתתפו בלחימה66- לא ידוע הלוי בדק ומצא שבקבוצה ה- 1 נכללו רק אלה שהיו מעורבים באופן ישיר בלחימה. לא נכללו בקבוצה זו אלה שעסקו בסיוע ללחימה, בפיתוח תשתיות טרור, בתיכנון פיגועים ועוד... למשל, 6 לוחמים, משלוחת אל קאעידה בעזה שנהרגו בסיכול ממוקד לא נכללו בקבוצה ה- 1 והוגדרו כאנשים ש"נהרגו בעת שנסעו ברכב במרכז העיר". הלוי בדק ומצא ש"בצלם" נמנע מלציין את ההשתייכות הארגונית של ההרוגים ותפקידם בארגוני הטרור. למשל, אחמד יאסין, מנהיג החמאס ומחליפו עבד אל- עזיז רנטיסי, או ראש הזרוע הצבאית של החמאס סלאח שחאדה, נהרגו בעת "יציאה מהמסגד", "נסיעה ברכב" או "שינה". במלים אחרות, בין 119 המוגדרים כאלה שלא השתתפו בלחימה היו 56 פעילי ארגוני טרור ופעיל בביטחון הלאומי. 3 אזרחים שלא נהרגו ע"י צה"ל נכללו ברשימה בטעות. נותרו ברשימת הלא- לוחמים: 60 ולקבוצת הלוחמים נוספו:195 + 56 = 251 . בקבוצה הלא- מוגדרת נכללו 66 . הלוי בדק ומצא ש- 60 מהם היו פעילים בארגוני הטרור ורק לגבי 6 , לא מצא הלוי כל מידע הקושר אותם לארגוני טרור. במלים אחרות: בקבוצה הראשונה יש לכלול: 251 + 60= 311 אנשים החברים בארגוני טרור. מסקנה: לוחמים- 311 לא לוחמים- 60 אין מידע- 6 כמו כן, גילה הלוי, ש- 19 פעילי טרור נוספים שנהרגו בידי צה"ל לא נכללו בדו"ח של "בצלם". מתוך 396: 330 היו טרוריסטים,כלומר, 83.3% היו טרוריסטים ורק 16.7% היו אזרחים (ולא 35%. )הלוי זיהה אישית כל אחד מהנכללים ברשימות ע"י בדיקת אתרי החדשות הפלסטינים, עיתונות פלסטינית ואתרים של ארגוני הטרור, אתרים רשמיים של הרשות הפלסטינית, של עיריות ומועצות מקומיות ועוד... . לסיכום, כל אזרח הרוג הוא הרוג אחד יותר מדי, אבל, "בצלם" ניפח את מספר ההרוגים פי 2 . ארגון "בצלם, קבע שמספטמבר 2000 עד סוף 2008 נהרגו 4,791 פלסטינים, עפ"י הפירוט הבא:1,725 – לוחמים2,187 – לא לוחמים 952 – קטינים. סה"כ: 4,864 כלומר, אין התאמה בין 2 טבלאות שפירסם החמאס. בטבלת סה"כ ההרוגים פורסם 4,791 . בטבלה בה פורטו סוגי ההרוגים המספר הוא 4,864 . הבדל זה מרמז על מהימנות הנתונים. אבל, לאור הבדיקה שערך הלוי לגבי 2007 ברור שהנתונים על מספר הלא לוחמים אינו אמין, מכיוון שהקריטריונים של "בצלם" כללו חברי אירגוני טרור שעסקו בהכנת פיגועים, בתעשיית הטילים וכו' בקבוצת הלא- לוחמים. גם הנתונים על קטינים, אינם מהימנים מאחר שקטינים השתתפו בלחימה. כמה אזרחים נהרגו במבצע "עופרת יצוקה"? בן דרור ימיני הסתמך במאמרו, שהתפרסם ב"מעריב", על מחקרים שנערכו ע"י ד"ר טל פאבל מ"המרכז הבינתחומי" בהרצליה, ויהונתן.ד הלוי מ"המרכז הירושלמי". מתברר שהנתונים שפרסמו ארגוני זכויות אדם ( hrw, "בצלם", אמנסטי ועוד...) . היו מבוססים במלואם או בחלקם על פרסומי הארגון הפלסטיני לזכויות אדם pchr. עפ"י הנתונים שמסר pchr: נהרגו 1,434 פלסטינים:235 – לוחמים 239 – שוטרים 960 – אזרחים: 121- נשים288 - ילדים מתחת לגיל 18 551 – גברים על מנת לדעת עד כמה ניתן לסמוך על נתוני pchr הביא בן דרור דוגמא אופיינית: הארגון דיווח על אזרח הרוג, סטודנט בן 22 בשם עבדולה עבדל חאמיד מועמר. לאחר בדיקה במקורות פלסטינים התברר שהסטודנט היה חבר בחמאס, כפי שפורסם ע"י מחלקת העיתונות של "בריגדות אל- קסאם". הוא גם נראה מצולם עם רקטת קסאם באתר אינטרנט ערבי. הנתונים של pchr אינם תואמים לנתונים שפרסם החמאס:314 – לוחמים 239 – שוטרים הארגונים השונים דיווחו על1,200 – 1,400 הרוגים במבצע "עופרת יצוקה". העיתונאי האיטלי לורנזו קרמונסטי שדיווח מעזה עבור עיתונו "קוריר דלה סרה הצביע על ההגזמה במספר ההרוגים. צה"ל בדק וקבע שמספר ההרוגים הגיע ל- 1,164 . ד"ר טל פאבל חקר ומצא ש- 564 מההרוגים היו חברי ארגון הטרור ה"חמאס". ההוכחה: שמותיהם הופיעו באתר של החמאס כלוחמים שנהרגו. כמו כן, נהרגו, עפ"י נתוני צה"ל כ- 100 לוחמים של ארגון הטרור ה"גיהאד האסלמי". אין מידע מדוייק לגבי מספר לוחמי ארגון ה"פתח" שנהרגו, אבל, המסקנה היא שרוב ההרוגים היו לוחמים שנהרגו.טענת צה"ל: שדה ה הקרב נקבע ע"י החמאס ולא ע"י צה"ל. צה"ל נאלץ להילחם בשטח בנוי שבו הושארו אזרחים בבתים ממולכדים והחמאס מנע מהם לעזוב. החמאס ירה מתוך בתים ומוסדות ציבור בהם היו פליטים. אין ספק שנעשו ע"י צה"ל טעויות בהן נפגעו אזרחים. אין מלחמות ללא טעויות. גם חיילים ישראליים נורו, בטעות, ע"י חיילים ישראליים.עובדות לגבי ההרוגים:1. האקדמיה של משטרת החמאס- ישראל הואשמה שהשוטרים הרוגים ( 239) היו אזרחים. יהונתן.ד.הלוי בדק את הרשימה השמית של הרוגי האקדמיה והתברר ש- 88.4% מתוכם היו חברים בארגון החמאס, שהוא, כידוע, ארגון טרוריסטי. אחד השוטרים אף השתתף בהתקפה על השיירה האמריקנית ב- 2003 .2. ביה"ס של האו"ם בג'בליה – זה ארע ב- 6 בינואר 2009 . התקשורת העולמית פרסמה צילומי זוועה על למעלה מ- 41 הרוגים, וישראל הואשמה בטבח אזרחים ע"י מזכיר האו"ם, נשיא ארה"ב וראש ממשלת בריטניה. עבר זמן רב עד שהאמת נחשפה:3 פגזי ארטילריה שנורו לא פגעו בביה"ס.אנשי חמאס ירו מתוך הסביבה וצה"ל ירה לעברם ולא על ביה"ס.מספר ההרוגים היה קטן מהרבה מהמספר שהחמאס דיווח. ( היו כ- 11 הרוגים ובתוכם לוחמי חמאס ). צה"ל לא הכחיש שגם אזרחים נהרגו. ניתוח דמוגרפי לפי סוגים, של מספר ההרוגים חייב, כתב בן דרור, להיות זהה לניתוח הדמוגרפי של כלל האוכלוסייה: רבע מהאוכלוסייה הן נערות – נהרגו 8% מתוכן. רבע מהאוכלוסייה הן נשים,- נהרגו 14% מתוכן. רוב ההרוגים היו גברים. לסיכום, עפ"י נתוני צהל:1,164664 - לוחמים211 – שוטרים חברי ארגון החמאס שהשתתפו בפעולות טרור, עפ"י דיווחי החמאס עצמו השוטרים היו חלק מהכוח הלוחם של החמאס. בפירסומים של החמאס ניראו שוטרים מצולמים עם טילי קסאם. סה"כ:875 – לוחמים פעילי חמאס289 – אזרחים. חלק ניכר מהילדים היו לוחמים שגויסו ע"י החמאס. עפ"י הבדיקה שערכו ב"מרכז הבינתחומי" בהרצליה, בין 900 – 1,070 מההרוגים, כלומר, בין 63% - 75% היו לוחמים. אליהם יש להוסיף נערים שאולצו להשתתף בלחימה ואזרחים שאולצו לשמש כמגן אנושי והמסקנה היא שרוב ההרוגים היו לוחמים. 78% מבין ההרוגים האזרחים - היו גברים22% מבין ההרוגים – היו נשים. ניתוח דמוגרפי של מספר הגברים וניתוח דמוגרפי של חברי גדודי החמאס עפ"י האתרים שלהם הראו שרוב הגברים היו בגילאי לחימה. מאחר שהחמאס נעזר בלחימה גם בילדים מתחת לגיל 18 , המסקנה אליה הגיעו היא ש- 2/3 מההרוגים הם לוחמים ו1/3 הם אזרחים. צה"ל לעומת צבאות אחריםקולונל ריצארד קמפ, מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן ועיראק העיד בפני מועצת האו"ם לזכויות אדם", בעת הדיון על דו"ח גולדסטון וקבע, על סמך ניסיונו והמידע שבידו, שצה"ל היה הרבה יותר זהיר בהימנעות מפגיעה באזרחים לעומת צבאות מדינות המערב. במלחמת העולם השנייה נהרגו מהפצצות של בעלות הברית עשרות אלפים אזרחים גרמנים ויפנים:בדרזדן – הוטלו 3,900 טון פצצות ונהרגו בין 25,000 ל- 40,000 אזרחים.בטוקיו- הוטלו יותר ממיליון טון פצצות ועשרות אלפים נהרגו. ויש להזכיר את עשרות האלפים של אזרחים שנהרגו בהירושימה ונגסקי. ביוגוסלביה - ב- 1999 , נאט"ו הפגיז אזורי לחימה ביוגוסלביה לשעבר והרג 462 חיילים, 114 שוטרים ובין 489 ל- 512 אזרחים. ביוגוסלביה השוטרים היו באמת שוטרים., בניגוד לעזה, שם השוטרים היו חלק מהכוח הלוחם של החמאס. בפירסומים של החמאס ניראו שוטרים מצולמים עם טילי קסאם. באפגניסטן – למעלה מ- 8,000 אזרחים נהרגו מהפצצות של צבאות המערב. למשל, יותר מ- 100 נהרגו בהפצצת בית חולים אזרחי. ירדן- דיכוי המרד הפלסטיני ב- 1970 היה מלווה ב- 20,000 הרוגים עפ"י הערכות ישראליות (ירדן קבעה- 2,500, עראפת טען שנהרגו3,400 ונפצעו רבים).תורכיה- 37,000 אזרחים נהרגו בדיכוי המרד הכורדי בשנות ה- 1990 , רובם אזרחים כורדים שאזרחיהם הופגזו בכפרי מגוריהם ע"י חיל האוויר התורכי.רק ישראל מואשמת בפשעי מלחמה.משרד החוץ פירסם דוח על מבצע "עופרת יצוקה". כדי לרדת לחקר האמת יש לשמוע את כל הצדדים. אשתדל לדווח על תוכנו של המסמך.עדין לא גיבשתי דעה סופית על מבצע "עופרת יצוקה".הבאתי את החומר במאמר הזה כדי שהציבור יקרא את כל חומר המתפרסם בעד ונגד ישראל ולא ישמע רק דעה אחת, כפי שנראה בתקשורת העולמית והישראלית, בנוגע למבצע ויחליט עפ"י שיקוליו מה לדעתו ארע במבצע.לסיכום, כל אזרח שנהרג בישראל ובעזה הוא הרוג אחד יותר מדי.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק