אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מפת דרכים לעתיד העם היהודי


התמונה של רבקה שפק ליסק

בינואר 2006 פרסם ה"מכון לתכנון מדיניות העם היהודי" חוברת בשם "מפת דרכים לעם היהודי לשנת 2005 – מצע לדיון". החוברת הוכנה לצורך דיון בכנס הרצליה 2006 . (המאמר מבוסס על "מפת הדרכים", ועל מחקרים נוספים שפורסמו ע"י המכון.) תוכנו של המחקר עדיין תקף. מחברי החוברת קבעו שראשית המאה ה- 21 מראה תמונה של שגשוג לעם היהודי. השגשוג מתבטא: בעצם קיומה של מדינה יהודית, עובדה המעידה על המהפך ההיסטורי שעבר על עם ישראל משואה לתקומה, לקיבוץ גלויות ועצמאות לאומית. במצבה הכלכלי, החברתי והפוליטי של היהדות בתפוצות ובעיקר, בהשפעתה הפוליטית של יהדות ארה"ב. בתרומה של העם היהודי בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, הכלכלה והתרבות. אבל, בצד השגשוג מתמודד העם היהודי עם מספר בעיות רציניות ועתידו תלוי במספר גורמים הקשורים ביניהם ומושפעים אלה מאלה. עם ישראל יכול להשפיע ולשלוט על חלק מהגורמים שיקבעו את עתידו, והצלחתו תלויה בפעילות נכונה שתגדיל את ההסתברות לעתיד חיובי. הבעיות אתן מתמודד עם ישראל הן:

הזהות היהודית הדמוגרפיה היהודית יחסי ישראל והתפוצות גיאופוליטיקה כלכלהמדע וטכנולוגיה הזהות היהודית – עד המאה ה- 18 הייתה הדת המרכיב העיקרי של הזהות היהודית, אבל מתקופת ההשכלה ואילך, חדלה הדת להיות מרכיב הזהות המרכזי. היהדות התפצלה לזרמים ולצד הזרם האורתודוכסי קמו זרמים נוספים, שהעיקריים שבהם הם הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי. הזהות היהודית הפכה לפלורליסטית ויש כיום יהודים רבים שאינם דתיים כלל. לאור ההתפתחויות הללו והדמוגרפיה היהודית, ההגדרה היהודית לפי ההלכה אינה מתאימה למציאות ומעוררת מחלוקות.

הזהות היהודית נמצאת בבעיה גם משום שבתפוצות מסתמנת תופעה שככל שהיהודים מצליחים להשתלב בחברה הכללית הם נוטים להינתק ממורשתם . כמו כן, המגמה לאינדיבידואליזם קיצוני בעולם המערבי על חשבון ערכים קהילתיים, משפיעה לרעה על השתתפות של יהודים בחיי הקהילה ועל מתן חינוך יהודי לילדיהם. לתהליכים אלה יש השפעה על הזיקה לישראל ועל תחושת הגורל המשותף.

הזהות היהודית בישראל אף היא בסכנה בשל השאיפה ל"נורמליות". חלק ניכר מהיהודים בישראל עובר תהליך של "התבוללות קבוצתית", כלומר, מגלה נטייה – בעיקר בקרב הנוער החילוני- לאבד את זהותו היהודית. רבים בישראל מעדיפים להגדיר עצמם יותר כ"ישראלים" מאשר כ"יהודים. בקרב הנוער החילוני יש בורות בכל הקשור לתרבות ולמסורת היהודית. כמו כן, הולכת ונחלשת תחושת הגורל המשותף והסולידריות היהודית. מחברי החוברת מציעים הגדרה מחדש של הזהות היהודית, על מנת להתאימה למציאות החדשה: היהדות כציביליזציה. מרכיבי הזהות החדשה יהיו:

מסורת, מנהגים וטקסים דתייםהזיכרון ההיסטורי המשותףהשתתפות בפעילות קהילתיתתחושת הזדהות עם מדינת ישראלסולידריות יהודיתהדרכים למימוש הזהות החדשה הן:

שימת דגש על חינוך יהודי בתפוצות ובישראל, איכותו, היקפו ונגישותו. לימודי דת ושירותים דתיים באמצעות הטלביזיה והאינטרנטצמצום העלויות של השתתפות בחיי הקהילה, כולל העלויות של חינוך יהודי. חיבור בין מסורת והתחדשותשינוי חוק השבות בתיאום עם יהדות העולםהבטחת אופייה היהודי של מדינת ישראלפיתוח מנהיגות בכל הרמות בישראל ובתפוצות ושילוב הדור הצעירהפניית משאבים לכל תחומי הפעילות כדי לבלום את שקיעתו של העם היהודי. השינוי בהגדרת הזהות היהודית מחייב לשכנע את האורתודוכסים והחרדים שאלה צעדים חיוניים לבלימת שקיעתו של העם היהודי, ולשם כך עליהם להסכים לשני שינויים נוספים: שינוי מדיניות הגיור - להקל על גיורם של לא- יהודים הרוצים להיקשר לעם ישראל הכנסת שינויים בתוכנית להכשרת רבנים כדי שנוסף על ידע ביהדות, יהיו גם בקיאים בנעשה בעולם הדמוגרפיה היהודית- מספר היהודים בעולם הוא כ- 13,000,000 וקיימות מגמות דמוגרפיות מדאיגות: בתפוצות: התבוללות- ירידה ברמת הזהות היהודיתשיעור גבוה של נשואים מעורבים. הממוצע העולמי מגיע לכ- 40% שיעורי ילודה נמוכים – ההשתייכות לעשירונים העליונים מביאה לנשואים בגיל מאוחרהזדקנות האוכלוסייה עקב העלייה בתוחלת החייםבישראל: המאזן הדמוגרפי פועל לרעת העם היהודי: שיעורי הילודה בקרב היהודים- 2.6 ילדים שיעורי הילודה בקרב ערביי ישראל- 4.5 ילדים שיעורי הילודה ברשות הפלשתינאית- 5-6 ילדיםהדרכים המוצעות לשינוי המצב הדמוגרפי הן: בתפוצות: קירוב יהודים שאינם קשורים וזוגות מעורבים לקהילה וליהדותעידוד הילודה באמצעות קרן לעזרה למשפחות המוכנות להגדיל את מספר הילדיםהקלה בתהליך הגיור של לא- יהודים הרוצים להצטרף לעם היהודיבישראל:הבטחת רוב יהודי על ידי קביעת גבולות קבע. עידוד הצטרפות בני זוג לא יהודיים מקרב עולי חבר העמים לעם ישראל. כל האמצעים הללו חייבים להיות מלווים בדגש על חינוך יהודי וטיפוח הזהות היהודית.(המחברים לא התייחסו להתעוררות בקרב צאצאי אנוסי ספרד ופורטוגל, והתופעה המתפשטת של התעניינות בשורשים ואף שיבה ליהדות. ישראל ויהודי התפוצות חייבים להושיט יד לאחים החוזרים הביתה, ולהקל על שיבתם ליהדות. זאת תהיה תגבורת דמוגרפית משמעותית. זהו נס אמיתי שלאחר 500 שנות ניתוק עדיין יש צאצאי אנוסים שזוכרים את כור מחצבתם.)יחסי ישראל- תפוצות - בשנים האחרונות הולכת ונחלשת תחושת הסולידיות בין ישראל והתפוצות. זהו תהליך דו-צדדי.

מצד אחד נחלשת הזהות היהודית בקרב הדור הצעיר בתפוצות ובעקבותיה נחלשת הזיקה לישראל, ומצד שני, בישראל מתרחשת "התבוללות קבוצתית" ושאיפה ל"נורמליות", המחלישים את תחושת ההזדהות עם יהדות התפוצות. בישראל יש גם תהליך של שחיקה בתפישה של "שלילת הגולה", שהייתה חלק בלתי ניפרד מהאידיאולוגיה הציונית, והדבר מביא להגירה מישראל. ומעל לכל, יש הבדל מהותי בין המבנה של מוסדות העם היהודי בישראל ובתפוצות. הולכים וצומחים הבדלים מבחינת ראיית העולם, נסיבות החיים, והמבנה החברתי. על מנת שהבדלים אלה בין ישראל והתפוצות לא יביאו לקרע יש למצוא דרכים לגשר על פני ההבדלים ולהדק את הקשרים בין ישראל והתפוצות. להשגת מטרה זו מציעים המחברים מספר פרויקטים משותפים:סיוע הדדי ומוסדות משותפיםפיתוח הגליל והנגבפרויקט "תגלית" – הסוכנות היהודית מביאה לארץ מדי שנה בשנה בשנים האחרונות, קבוצות של נוער יהודי למספר שבועות, על מנת שיכירו את הארץ ויפתחו זיקה לישראל, או אף יחליטו להשתקע בה. לפרויקט יש הצלחה, ויש צעירים יהודים שעלו לישראל בעקבות הביקור בארץ. (מן הראוי לצרף צאצאי אנוסים לפרויקט זה).חלוקת זמן- ההצעה היא שיהודים מהתפוצות יחיו חלק מהזמן בישראל ולהפך, לשם הידוק הקשרים.התייעצויות קבועות בין ישראל וגופים יהודיים להגברת שיתוף הפעולהגיאופוליטיקה- העם היהודי מתמודד עם מספר בעיות בתחום הגיאופוליטי:היחסים עם הפלשתינאים והמצב הכללי במזרח התיכון- סיום הסכסוך הישראלי- פלשתינאי וחתימת הסכם שלום ישפיע לטובה על מצבה הגיאופוליטי של ישראל ויביא לצמצום השנאה והטרור המוסלמי נגד יהודי התפוצות. המשך הסכסוך מגביר את אי היציבות באיזור ואת הסכנות הנשקפות לישראל ולעם היהודי. סיום הסכסוך ייתן סיכוי להידברות עם הגורמים האיסלמיים המתונים באיזור ובעולם. אבל, אין להתעלם מהעובדה שאזרחי ישראל חלוקים בדעותיהם על אופי הסכם הקבע, ומו"מ עם הפלשתינאים יגביר את המחלוקות ואת המתיחות והקיטוב בישראל וגם בעם היהודי בשאלת עתיד ירושלים, ההתנחלויות, הפליטים וגבולות הקבע. אירן – הכחשת השואה, התבטאויות אנטישמיות, איום על ישראל בהשמדה והמאמץ להשגת נשק גרעיני מסכנים את עתידה של ישראל. אבל, מעבר להכרזות, אירן מחמשת, מאמנת ומממנת את החיזבאלה בצפון ואת החמאס והג'יהאד האיסלמי בדרום. אירן שואפת להשתלט על המזרח התיכון וטיפוח השנאה ישראל היא האמצעי לאיחוד הערבים והמוסלמים מאחוריה. המחברים תומכים בגיוס שיתוף פעולה בינלאומי נגד ההתגרענות של אירן, ובשיתוף פעולה בין ישראל וארגונים יהודיים בעניין זה.

אנטישמיות- התעצמות האנטישמיות והשנאה לישראל על רקע הסכסוך הישראלי- פלשתינאי מסכנת לא רק את ישראל אלא גם את היהודים בתפוצות. מגה טרור כלפי מטרות יהודיות מחייב פיתוח יחסים עם החלק המתון בעולם המוסלמי ופעילות במסגרות בינלאומיות נגד האנטישמיות. תמורות בחלוקת העוצמה העולמית- סין והודו, הן שתי מעצמות עולות, שתרבותן לא קלטה, מצד אחד, השפעות מהיהדות והמסורת התנ"כית, ומצד שני אין שם מסורת אנטישמית. אין גם מיעוטים יהודיים משמעותיים. למען העתיד יש לפתח איסטרטגיה יהודית לטיפוח היחסים עם שתי המעצמות ועמיהן. באירופה מסכנת האוכלוסייה המוסלמית ההולכת וגדלה את מעמדם של היהודים. יש להדק את הקשרים עם האיחוד האירופי לשם מאבק באנטישמיות ובהכחשת השואה, ולמצוא דרכים לתקשר עם המוסלמים המתונים.ארה"ב היא עדיין המעצמה הגדולה בעולם, אך ניכרים סימני ירידה בכוחה. יש לכך השלכות לגבי ישראל, שארה"ב היא ידידתה הגדולה. אך ירידת כוחה פוגע ביכולת ההשפעה היהודית שם ולכך יש השלכות על מצבם הגיאופוליטי של ישראל והעם היהודי. ויכוחים פנימיים בתוך החברה האמריקנית על המדיניות האמריקנית בעירק גם הם בעלי השלכות על ההשפעה היהודית. למרות שרוב היהודים מצביעים בעד המפלגה הדמוקרטית ומשאלי דעת הקהל מראים שרובם מתנגדים למעורבות בעירק, יש נטייה מצד גורמים שונים להאשים את היהודים במעורבות בעירק , בטענה שפקידים יהודים בממשל השפיעו בכיוון זה למען אינטרס ישראל. יש גם המאשימים את היהודים בנאמנות כפולה על רקע פרשת איפאק. יתר על כן, הירידה במספר היהודים בארה"ב לעומת הגידול המשמעותי של המיעוט ההיספני (המיעוט ההיספני יגיע ל- 25% מהאוכלוסייה עד 2020 )מחייב את הקהילה היהודית לטפח קשריה עם המיעוט ההיספני, כדי להבטיח את האינטרסים של יהדות ארה"ב וישראל.גלובליזציה תרבותית- התרבות הגלובלית, המבוססת על התרבות המערבית, מהווה אתגר וסכנה לתרבויות אחרות ומהווה סכנה להגברת ההתבוללות בתפוצות. התגברות ההשפעה של התרבות הגלובלית בישראל והתהליך ל"נורמליות" מסכנים את עתידה של התרבות היהודית. מצד שני, יש סימנים ראשונים לשיבה לקהילה בתפוצות ועליה לישראל כדי להבטיח את יהדותם של הילדים. שינוי ההגדרה של הזהות היהודית ודגש על חינוך יהודי יחזקו את ההשתייכות לעם היהודי. המרחב הווירטואלי- למרחב הווירטואלי יש היבטים שליליים וחיוביים. מצד אחד , האינטרנט ושאר האמצעים הווירטואליים משמשים בידי מוסלמים ואנטישמים להפצת שנאה נגד ישראל והיהודים ולעידוד טרור. מצד שני, ניתן להשתמש במרחב הווירטואלי להידוק הקשרים בין חלקי העם היהודי ולתוכניות לחיזוק הזהות היהודית.התלות הכוללת בגורמים גיאופוליטיים – בניגוד לחוסר האונים המוחלט בעבר, קיומה של מדינה יהודית שינה את מצבו הגיאופוליטי של העם היהודי מבחינת האפשרות לפעול במישור הגיאופוליטי ולהשפיע על גורלו של העם היהודי ובטחונו. אבל, מצד שני, קיומה של המדינה בסכנה ברמה האיזורית והדבר מגביר את הסכנה לעם היהודי במישור הגלובלי.

על מנת להבטיח את עתידם של ישראל ושל העם היהודי יש לפתח אסטרטגיה כוללת לעם היהודי. במצב הגיאופוליטי שנוצר, יש חשיבות עליונה לאיכות ההנהגה בישראל ובתפוצות ויכולתה לעצב את האסטרטגיה של העם היהודי. כלכלה- מצבו הכלכלי של העם היהודי בראשית המאה ה- 21 משופר. 90% מהיהודים מתגוררים במדינות מפותחות ומשתייכים לעשירונים העליונים של החברה. מצבם של היהודים בארצות מושבם בממוצע יותר טוב משל שאר האוכלוסייה. היהודים עושים חיל בכלכלה הגלובלית ורק מיעוט מהיהודים חיים במדינות הבלתי מפותחות וסובלים מעוני ומצוקה. מדינת ישראל היא חלק בלתי ניפרד מהכלכלה הגלובלית ומצבה הכלכלי איתן. ישראל חייבת להבטיח המשך השתלבותה בכלכלה הגלובלית מכיוון שמצבה הכלכלי מהווה מנוף לעלייה לישראל. אבל מצבו הכלכלי של הארגון הקהילתי היהודי מעורר דאגה. העלות הגבוהה של ניהול אורח חיים יהודי- החברות בקהילה והעלות של חינוך יהודי- מביאים להתנתקות של יהודים ממסגרות יהודיות. העלייה בתוחלת החיים מגבירה את הנטל הכלכלי על מערכת הרווחה הקהילתית. בעבר תרמו יהודים עשירים לארגונים יהודיים ולמטרות יהודיות, אבל, בשנים האחרונות יש יהודים עשירים התורמים למטרות לא- יהודיות, והדבר פוגע בתקצוב של ארגונים ומטרות יהודיים. על מנת להבטיח חיים יהודיים יש לצמצם עלויות ולהגביר את המודעות של יהודים עשירים לגבי הצורך לתרום למטרות יהודיות. מדע וטכנולוגיה – להתפתחות המדע והטכנולוגיה יש השלכות חיוביות ושליליות לגבי העם היהודי. התפתחות הרפואה מאריכה את תוחלת החיים ומאפשרת טיפולי פוריות. המרחב הווירטואלי מקל על הפצת מידע על היהדות בקרב יהודים ולא יהודים, מחזקת את הקשר בין יהודי התפוצות וביניהם ובין ישראל וכן מאפשרת לנהל מאבק נגד האנטישמיות. אבל, פיתוחים ברפואה וגנטיקה מעוררים שאלות הלכתיות בנוגע לדת ומוסר.הצד השלילי של התפתחות המדע והטכנולוגיה הוא שהם מאפשרים פיתוח נשק גרעיני ונשק להשמדה המונית, שייצורם הולך ונעשה קל וזול, ונשק זה בידי שונאי עם ישראל מסכן את ישראל ואת העם היהודי.בעבר היה מספר ניכר של צעירים יהודים בעולם ובישראל שלמדו לתארים מתקדמים במדע וטכנולוגיה.

בשנים האחרונות ניכרת ירידה במספר הפונים לתחומים אלה. יש לעודד צעירים לפנות ללימודים בתחומים אלה מכיוון שיש קשר בין תרומת היהודים למדע וטכנולוגיה ובין עוצמה כלכלית ופוליטית של ישראל והעם היהודי. עד עתה יש 167 יהודים בעלי פרס נובל. זהו מספר עצום באופן יחסי למספר היהודים בעולם.פורום עולמי לעם היהודי – על מנת לממש את ההצעות וההמלצות במפת הדרכים יש להקים פורום עולמי של העם היהודי: יש להקים מיד פורום של ראשי הארגונים היהודיים העולמיים שיפעל בתיאום עם ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, וכן להרחיב את הסוכנות היהודית. הפורום חייב לארגן עבודת מטה שתבדוק את ההשלכות של החלטות ישראליות על העם היהודי כהכנה להתייעצויות ושיתוף פעולה בין ישראל והמנהיגות היהודיתלכנס ועידה עולמית ראשונה של העם היהודי לשם חיזוק הרצף הבינדורי ולהקים קבוצות עבודה שתפעלנה בין ועידה לוועידהלקיים ועידות באופן קבוע ולהקים צוות מקצועי שיטפל בהכנת וכינוס הוועידותלהקים ארגון עולמי של העם היהודילהקים פורום עולמי של פעילים יהודים צעירים עד גיל 35 . במחקרים קודמים הוצע להקים פרלמנט עולמי של העם היהודי כגוף המייצג את כל קהילות העם היהודי.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק