אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

דורון אביטל: המירוץ לעתיד - ראיון


התמונה של אלי אשד

ספרא וסייפא: המירוץ לעתיד של דורון אביטל

כמו בבחירות הקודמות גם הפעם אני פותח במדור שיעסוק במועמדים שונים ומעניינים במיוחד שרצים לכנסת ומנסים לתפוס מקום בפוליטיקה הישראלית והפעם אדם שהוא מסוג נדיר מעין כמוהו "ספרא וסייפא" דורון אביטל, בעבר מפקד סיירת מטכ"ל, והיום חוקר ופילוסוף.

דורון אביטל הוא אחד המועמדים המעניינים ביותר והמרשימים ביותר שמתמודדים היום בפריימריס של מפלגת "קדימה".אביטל היה מפקד סיירת מטכ"ל בשנים 1992-1994. הוא נחשף לראשונה בתקשורת תחת הכינוי "ד" בספר סיירת מטכ"ל מאת משה זונדר (הוצאת כתר , 2000 ) אף על פי ששמו האמיתי נשאר חסוי לציבור, במהלך שירותו הצבאי זכה לאותות רבים וציונים לשבח. הוא עיצב תפיסת עולם כוללת של אסטרטגיה ופיקוד בקרבות ובמבצעים מיוחדים.עם סיום שירותו הצבאי, במקום לעשות לביתו ולפנות לעסקים או להיי-טק, כמקובל בחברה הישראלית, פנה אביטל לעולם האקדמיה, לתחום הפילוסופי המיוחד והייחודי של הלוגיקה. עבודת התזה שלו הייתה בנושא טיעונים נגד שיקוף: שני איומים על מושג ה’תוכן’ והדגמתם אצל פרגה, ראסל וויטגנשטיין.

במהלך לימודיו באוניברסיטת קולומביה לימד לוגיקה, פילוסופיה אנליטית, רציונאליות וקבלת החלטות; כל אלה עם דגש מיוחד על הפילוסופיה של המאה ה-20. והתמחות מיוחדת ברעיונותיו של הפילוסוף המפורסם לודוויג ויטגנשטיין. באוניברסיטת קולומביה השלים את הדוקטורט שלו, שכותרתו משמעות בתנועה: חקירה בלוגיקה של ה'טרקטטוס' לוויטגנשטיין.

אביטל מחזיק כעת בתואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב, ובתואר שני בהצטיינות יתרה בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדעים מאוניברסיטת תל אביב., ותואר דוקטור בלוגיקה ובפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה. עם שובו לארץ מילא ד"ר אביטל שורת תפקידים בכירים באקדמיה הישראלית: באוניברסיטת תל אביב עמד בראש בית הספר לניהול היי-טק על שם ז´ורז´ לוואן בפקולטה למִנהל, ואחר כך, בראשו של מכון brm לטכנולוגיה וחברה אותו ייסד כפרק ההמשך של בית הספר לניהול, ולו הוא עדיין תורם כעמית מחקר בכיר. -אתה יכול לספר על המכון לטכנולוגיה וחברה לטכנולוגיה וחברה שבראשו עמדת? אביטל: הרעיון הבסיסי שלי, לאחר הצבא, היה לשלב את יכולתי האינטלקטואליות ויכולותיי המנהיגותיות ולהשתלב בעמדות הבכירות באקדמיה. הוצע לי לנהל את בית הספר לניהול היי-טק שהוא מכון לטכנולוגיה ולחברה. כשקיבלתי את המינוי, החלטתי לשים דגש על גורם שלדעתי הוא חשוב ביותר, אך איש כמעט לא שם אליו לב. החלטתי לשים דגש מרכזי על האופן שבו טכנולוגיה היא שחקן מרכזי בשינויי הכללים החברתיים שלנו. הדבר מחייב אותנו לאו דווקא לשכוח את הערכים החברתיים הישנים שלנו אלא למצוא עבורם הקשר חדש. אתן לך, כביכול, דוגמה פשוטה : הדואר האלקטרוני. זהו גורם שמשנה את כל הכללים מן הבחינה שהוא משפיע על כל הנימוסים והכללים הקיימים. האם לענות על ההודעה מיידית? האם ניתן להמתין עם זה שבוע-שבועיים כמו דואר רגיל? התשובה רחוקה מלהיות פשוטה. לצבא, למשל, יש תמיד טכנולוגיות שמשנות את המציאות, אך אין זה אומר שצריך לשנות את ערכיו הבסיסיים של הצבא. ואולי כן? השאלה שמעסיקה אותי יותר מכל היא כיצד ניתן לאתר מחדש את הערכים הישנים במשחק שכלליו וחוקיו משתנים ללא הרף? דוגמה נוספת היא מיקום המפקד בקרב. כיום המפקד יכול לראות את כל הקרב באמצעות מסכי וידאו. ואז נשאלת השאלה האם על המפקד להיות בחזית או בעורף? היכן היא הנקודה הקריטית שבה על המפקד להימצא בעידן הוידאו? הטכנולוגיה משנה כללים ומחייבת אותנו לחשוב מחדש על הכל. -צה"ל מצליח בזה לדעתך?

לודויג

לודויג ויטגנשטיין מושא מחקר של דורון אביטל.

אביטל: צה"ל נכשל, כפי שמראה מלחמת לבנון השנייה. אויבינו, דווקא משום שלא התפתו על ידי אמצעי הטכנולוגיה החדשים, ואין להם אשליות לגבי היכולות שלהם, מצליחים יותר אבל זה לא אומר שאי אפשר לשנות את המצב, וצריך לשנותו.

דורון אביטל בספריה הלאומית

אביטל: בשנת 2006 מונה דורון אביטל למנכ"ל בית הספרים הלאומי, אשר נמצא כיום במצב קשה מאוד, בעיקר בגלל מחסור בתקציבים שרק הולך ומחמיר. אביטל ניסה להציל את המצב, אך ללא הצלחה.

-מדוע עזבת הכל כדי לכהן כמנכ"ל בית הספרים הלאומי?

אביטל: קבלת המשרה של מנכ"לות בית הספרים הלאומי וניהול בית האוצרות של התרבות הישראלית והיהודית, הייתה עבורי כבוד שלא יתואר, ואפילו הגשמה של חלום. לדעתי, הספריות הפכו להיות שחקנים מרכזיים יותר גם בגלל הטכנולוגיות החדשות. דווקא היום, בעידן האינטרנט, הסריקות של הספרים למחשב והחידושים הטכנולוגיים, הספריות הן גורם שאי אפשר להגזים בחשיבותו במרקם של הדמוקרטיה.עבור הספרייה הלאומית נטשתי את המכון שאותו הקמתי במו ידי. המקורבים לי תמהו מדוע אדם צעיר ומבטיח כמוני עוזב לפתע פתאום משרה אקדמאית טובה כל כך למען המקום הישן והמאובק הזה. אני חושב שזה בגלל שאני פילוסוף ולפילוסופים יש משיכה לארכיטקטורה. הקסים אותי הרעיון לבנות מבנה חדש לספריה הלאומית ולהכניס אותה למאה ה-21 . התפקיד של מנהל הספריה הלאומית נמכר לי בתור עמדה של שר התרבות של ישראל הלכה למעשה ואני מודה באשמה שהרעיון הזה בהחלט קסם ועדיין קוסם לי. התרבות היא בעיני הדבר החשוב מכל. נכנסתי לתפקיד, וגיליתי שעובדי הספריה הם אנשים ענווים וחדורי אידיאלים וערכים ולא תמצא אצלם שום ציניות. נוצר בינינו סיפור אהבה. גיליתי שהמוסד נמצא בשקיעה והבעיה המרכזית היא תקציבית. ידעתי שאני מכניס ראש בריא למיטה חולה, אולם הדבר לא הפתיע אותי והייתי ערוך לו. -אז מה היו הבעיות שגרמו לבסוף לפרישתך ממוסד שהוא בעיניך כה חיוני?

אביטל: הבעיות האמיתיות היו קשיים בשיתוף פעולה עם אנשים אחרים שעמדו בראש המוסד. אני באתי מתוך מחשבה שאני עומד להיות מספר אחד באירגון ושאני עומד לקבל יד חופשית כדי להוביל את הספריה למאה ה-21 בכיוונים שבעיני נראו נדרשים וחיוניים, אלא שהתברר לי שאנשים שקיבלו אותי לעבודה קיבלו אותי על תקן של מנכ"ל למחסן חלפים וכדמות ייצוגית בלבד לא בתור מישהו שיזום ויוביל, ולזאת לא הייתי מוכן בשום אופן. היו לי רעיונות ברורים מה יש לעשות והייתי תחת הרושם שאם שכרו אותי לתפקיד מאתגר כזה שבעיני היה שליחות ופרוייקט הצלה לא פחות אז יש לתת לי לנהל אותו לפי הבנתי. אתן לך דוגמה קטנה אחת מני רבות שגרמו לי להבין שאין לי מה לחפש שם: תכננתי תערוכה בספריה לציון 40 שנה למלחמת ששת הימים. ההתנגדות לדבר כה מובן מאליו לא הייתה ישירה, אלא עקיפה. פשוט לא איפשרו לי לקיים את התערוכה הזו. ההתנגדות נבעה מכך שראשי המוסד ראו במלחמת ששת הימים מלחמה שנויה במחלוקת. לי הדבר נראה מגוחך, פשוטו כמשמעו. הרגשתי שאני נמצא בשדה קרב חדש ומיותר, בזמן שהיה עליי להקדיש את כל זמני ומאמצי להצלתה של הספריה. העובדים עמדו לצידי ומאחורי. רבים מהם חתמו על מכתב שהגיע לכנסת שבו קראו לתת לי לבצע את תפקידי, אבל הדברים לא הסתדרו ואחרי כשבעה חודשים נאלצתי בכאב לב גדול לעזוב. כשסיימתי, כתבתי בספר האורחים: לא בונים משכן לרוח ללא רוח.

גיליתי שבמוסד זה יש פער גדול בין הפה והלב ובין הרצוי למצוי. הדבר מתרחש גם במקומות רבים אחרים במדינה ואת זה אני נחוש בדעתי לשנות.

הצהרת עקרונות

-אתה רץ היום לפוליטיקה :מה הרעיונות שאתה מביא עימך? מה אתה רוצה לשנות?

אביטל : חשוב לי להבהיר לציבור הרחב שהעולם משתנה דרמטית. ישנה תחושה חזקה של מתח בכל מקום כי אנו חיים בראשיתו של עולם חדש, העולם בראשיתו של המאה העשרים ואחת, שראה את סיומה של המלחמה הקרה דורש מחשבה מחודשת ושפה חדשה כדי לבטא את השינוי ואלו הן חלק מן הדרישות ממנהיגי הזמן החדש. אין זה אומר כי עלינו להתנתק מערכינו הישנים, אלא להפך, עלינו ליצוק אותם במסגרת החדשה של ההווה ולאפשר להם להשתלב עם התכנים החדשים אשר מתאימים למציאות של ההווה והעתיד. מזיגה זו מאפשרת לעצב את העת בהתאם לצריכינו ורצונותינו. אני, אישית, מחפש תרבות פוליטית חדשה. שתשבור את המסגרות הישנות. -באילו תחומים פוליטיים אתה מעוניין להתמקד ?

אביטל: בראש ובראשונה אני מעוניין בתחום החוץ והביטחון. אני מאמין בנחישות ובהפעלת כוח מדוייק, אני מאמין כי יש להיכנס לעולם של דיפלומטיה וגישור רק ברגע הנכון. לדעתי, אחת הבעיות עם הדיפלומטיה עד כה, שהדיפלומטים עסקו באופן רציני בדיאלוג עם תרבויות אחרות מתוך כבוד לאינטרסים של האחר ולתרבותו. כבוד הוא דבר בעל חשיבות מרכזית, גם בעת שלום וגם בעת מלחמה. מצד שני, אם יש צורך להפעיל כוח באופן נחוש ולהילחם, יש חשיבות גדולה לאופן הלחימה. אני רוצה להחזיר את ערך טוהר הנשק לקדמותו. אני חש כי בשנות האינתיפאדה השניה ומלחמת לבנון, ירדה קרנו של ערך זה ומשמעותו פחתה. אני לא מאמין בהרתעה שפוגעת בחפים מפשע. אני מאמין כי מחד, אין לזלזל באויב, ומאידך, אין לראות אותו באור דמוני. תחום שני, וחשוב ביותר, הוא התחום הכלכלי-הטכנולוגי. זהו תחום שבו יצרנו לעצמנו זהות חזקה. הבעיה המרכזית בתחום זה היא שהשחקנים המרכזיים בו חושבים רק לטווח הקצר ומתמקדים בעשיית כסף. כולם חושבים על רווח ולא על ערך. אני רוצה לעסוק בתכנון לטווח הארוך ולהשקיע בחשיבה אסטרטגית החשובה לעתיד תחום זה. אגב, אני חושב שהציבור מבין זאת היטב , הוא דווקא הרבה יותר אינטליגנטי ממה שהרבה פוליטיקאים חושבים. אולם התחום החשוב לי יותר מכל הוא תחום החינוך, זה הוא תחום שאני חש כי אין מטפלים בו כיאות ואסור לו להיות מוזנח.

רק לאחרונה השתתפתי בדיון שנראה על פניו רציני וחשוב, שבו דנו בכך שהחינוך צריך להיקבע על פי דרישות השוק, ועל השוק לקבוע את הכיוונים הנדרשים בחינוך. ישבתי שם ולא האמנתי להבלים ששמעו אזניי.

הייתי רוצה לשחזר מחדש את החינוך שהיה כאן פעם. ברור כשמש שכישלון החינוך אצלנו הוא חלק מהכישלון הכולל של החינוך הליברלי שהביא את החינוך במערב לעברי פי פחת. זהו חינוך הטוען כי אדם הנכנס לאינטרנט איננו צריך לדעת דבר פרט לכך. הייתי שמח לו הילדים היו שבים לשנן ולשחזר את ההיסטוריה לעצמם, כי ידע שרכשת לעצמך הוא נכס, והמוח מהיר יותר מהפס הרחב ביותר של האינטרנט.

הייתי שמח אם המורה היה חוזר לשמש בתור מקור סמכות ותלמידים היו מפסיקים לראות את עצמם רק בתור לקוחות. לדעתי צריך לעשות הכל כדי להחזיר את מעמדו של המורה לקדמתו. בעולם המערבי כולו, ולא רק בישראל, יש היום משבר חמור במקצועות הרוח, שבלעדיהם אין מדע. לדעתי, על מערכת החינוך לשמר את הזיכרון האינטלקטואלי של העבר . זהו דבר שאין למוסדות הכלכליים היום. השוק מעדיף שכולנו נשכח את נכסי הזיכרון האינטלקטואלי של העבר, כאילו הם סרח עודף.אך הידע שנצבר בעבר איננו מיותר כלל וכלל. עלינו רק למצוא לו קונטקסט חדש.

הבה ניקח לדוגמה את הנשיא הנבחר של ארצות הברית, ברק אובמה. אובמה זכה בבחירות כי הוא מבטא את רוח הזמן החדש טוב יותר מאשר הילארי קלינטון או ג'ון מק'קין. אבל אין הדבר אומר שהוא שכח את זכרונות העבר. ראה למשל את כותרת ספרו חלומות מאבי: סיפור של גזע ומורשת. הוא מכיר את העבר ויודע איזה ערכים באו לידי ביטוי בעבר כמו אומץ לב מול סוחרי עבדים. מצד שני, הוא יודע היטב שבעולם החדש הוא צריך לגלות את הערכים הללו מחדש בהקשר חדש לא בהקשרים שלהם בעבר.

זוהי הסיבה שנמשכתי כל כך לדיון על טכנולוגיה וחברה. הכללים משתנים כל הזמן. יש למצוא כל פעם את ההקשר החדש של ערכי היסוד, וזוהי משימה קשה מאין כמוה אבל יש לבצע אותה .וגם מי שמוצא לא תמיד הציבור מזהה אותו בתור מי שהצליח בכך. זה לוקח לעיתים זמן רב.

-איזה ערכים הם החשובים ביותר בעיניך ?

אביטל: במכון שלי תליתי על הקיר רשימת עשרה ערכים שהם בעיני החשובים מכל. בראשם העמדתי את אומץ הלב שלדעתי הוא הערך החשוב ביותר. הכוונה איננה רק לאומץ לב בשדה הקרב אלא גם לאומץ לב במישור האינטלקטואלי-הציבורי. לנו, הישראלים, יש אומץ בשדה הקרב, אבל יש מורך לב בתחום האינטלקטואלי הציבורי. ברגע נתון יחיד חייב לדעת לעמוד בפני הציבור ולעמוד על שלו. באקדמיה, אם אתה מגלה אומץ לב וזה עלול לגרום לכך שלא יהיו לך מקורות הכנסה. יקצצו לך את התקציבים אם לא תעמוד בסטנדרטים בינוניים. אבל הערך הזה הוא בעיני חשוב מכל והוא חסר בשדה הפעילות הציבורית ולעניות דעתי יש לחדשו.

-לו היה מישהו שואל אותך מדוע יש לבחור בך ולא בפוליטיקאי מנוסה, מה היית אומר?

אביטל: הבעיה עם הישראלים היא שהם תמיד ראשונים ואחרונים. אנחנו מהירי תפיסה מאוד, אבל תמיד מפספסים את הרכבת. זהו רגע משברי, של משבר מנהיגות , ועם זאת, אולי כעת, כוחות בריאים יוכלו להיות שחקנים וליטול חלק בעיצוב מחודש של של הארץ והמדינה. ויטגנשטיין אמר "בפילוסופיה מנצח מי שמגיע אחרון". גם אם אני חדש בתחום הפוליטיקה המפלגתית, אני זה שמגיע אחרון ואני רוצה לתרום את תרומתי כדי לשנות היכן שצריך. בשום פנים ואופן אינני חושב שהמציאות העכשווית צריכה להישמר.אני חושב שהמשימה הגדולה של כולנו היא לשנות ולהשתנות, תוך כדי מציאת משמעות חדשה לערכים שלנו. נכון, זה לא קל, זה קשה ומסובך, ויש צורך להשתנות כל הזמן כי המציאות משתנה סביבנו ולחזור בדיוק למה שהיה ולמי שהיינו, זוהי טעות, אבל מי אמר שהחיים הם דבר קל?

קישורים רלבנטיים

האתר של ד"ר דורון אביטל דורון אביטל בפייסבוק בלוגר על מפגש עם דורון אביטל דורון אביטל מתראיין דורון אביטל כמרצה דורון אביטל בסיירת המטכ"ל אמיר אורן על דורון אביטל כמפקד סיירת המטכ"לדורון אביטל על אנשי הון סיכון דורון אביטל בראיון עם רנו צרור דורון אביטל בספריה הלאומית

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד