אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

עיתון הארץ מסית שנית


עיתון "הארץ", במהדורת סוף השבוע האחרון, שב ומסית נגד מדינת ישראל. מאמר מערכת החתום בידי, לא פחות ולא יותר, עמוס שוקן עורך העיתון, נושא את הכותרת ישראל מדינת אפארטהייד.

אומנם זה לא חדש, אבל חשוב להדגיש שוב ושוב שהכותרת הזאת היא שקרית וכל כולה לא נועדה אלא למטרת הסתה לשמה. בבחירת כותרת המאמר, שוקן מחקה "אוהד ישראל" ידוע, ג'ימי קרטר נשיא ארה"ב לשעבר. שוקן יודע היטב שישראל איננה מדינת אפארטהייד ושאין כל דמיון בין מערכת החוקים במדינת ישראל לבין משטר האפארטהייד ששרר בדרום אפריקה ושלטעון אחרת זה שקר בוטה. אז איך הוא בכל זאת מצדיק את התבטאותו הנלוזה? את ההצדקה להאשמה חסרת השחר הוא מביע כך "לא צריך שתהיה זהות בין מאפייני האפרטהייד בדרום אפריקה לבין פרקטיקות של אפליה הנוגעות לזכויות אזרח הנהוגות בישראל, כדי שאפשר יהיה לכנות את ישראל מדינת אפרטהייד". זה תרוץ לא כל כך מקורי. את התרוץ זה הוא למד מקארטר, שהגיב בנוסח דומה על הביקורות הנוקבות שהוא ספג על היצירה הספרותית האחרונה שלו. ובאמת למה שתהיה זהות? אם לא צריך שתהיה זהות זה נותן פתח לכל חורץ לשון להשתלח באופן חופשי כראות עיניו. כדי להקל על מי שאינו תופס לבד (אחרי ככלות הכל, למרות השחצנות המתבטאת במוטו "עיתון לאנשים חושבים", בכלל לא בטוח שהרוב המכריע בין קוראי עיתון "הארץ" אכן מורכב מאנשים המסוגלים לחשוב), עורך עיתון "הארץ" מסביר בעצמו מה היה המניע שגרם לו לפלוט את השיקוץ המילולי בו בחר "המלה אפרטהייד היא כותרת תקשורתית קליטה ומובנת בחלקים נרחבים של העולם". זו באמת סיבה טובה. זה באמת מתאים לאדם המתיימר להיות עורכו של עיתון לאנשים חושבים. כדאי לציין כאן שגם קארטר השתמש בנוסח כמעט זהה להצדיק את השם שבחר ליצירתו הספרותית.

יש אפליה כלפי מיעוטים בישראל? מי שהוא טען אי פעם שאין? האם יש אחת מבין כ 200 המדינות החברות באירגון האו"ם בה לא נהוגה מידה כזאת או אחרת של אפליה נגד מיעוטים החיים בה? לפעמים האפליה מעוגנת בחוק ולפעמים, בהשאלה מהתבטאותו של שוקן, זו רק פרקטיקה של אפליה, אבל אפליה קיימת תמיד כי זה טבעו של האדם. למעט חריגים בודדים שמספרם אינו עולה על אצבעות יד אחת, באף אחת מבין כל המדינות האלו המיעוטים בהם מדובר אינם מיעוטים עוינים, שלא לדבר על מיעוטים השוללים את עצם קיומה של המדינה. קצת קשה לאמר את זה על ערביי ישראל.

אין כל דמיון בין מערכת החוקים במדינת ישראל לבין משטר האפארטהייד ששרר בדרום אפריקה ושלטעון אחרת זה שקר בוטה.

מה היא אותה "פרקטיקה של אפליה" ההופכת את מדינת ישראל למדינת אפארטהייד בעיניו של שוקן? מה שמפריע לו זה סעיף בחוק האזרחות האוסר על ערבים משטחי הרשות הפלשתינאית שנישאו לערבים תושבי ישראל לבוא ולחיות עם בני/בנות זוגם במדינת ישראל. כאשר נחקק החוק בשנת 2003, כך יודע לספר לנו שוקן, הוא נומק בטיעונים ביטחוניים, כשהוא מוסיף בנימה של ליגלוג "בסיכון של החדרת מחבלים לישראל באמצעות קשרי נישואים" כאילו שלטענה הזאת באמת אין ולא היה כל בסיס. בשחצנות האופיינית לליבראל "נאור", שוקן ממשיך וקובע בפסקנות ש"הנימוק הביטחוני הוא אחיזת עיניים". חשבון פשוט יכול להמחיש שאם יש כאן אחיזת עיניים היא נמצאת כולה ב"מגרש" של שוקן. יש כ 110,000 ערבים תושבי שטחי הרשות הפלשתינאית המייחלים להצטרף לבני/בנות זוגם במדינת ישראל (אינני ערב לדיוק במספר הזה, אבל זה מה שראיתי אצל אורי אבנרי בפעם האחרונה שהוא כתב על הנושא). אם נניח שרק אחוז אחד מביניהם תומך בטרור (זו הערכה מאוד קונסרבטיבית, כי במציאות האחוז הוא הרבה יותר גבוה), זה אומר שבין הכלות/חתנים האלה יש לפחות 1,100 התומכים בטרור. אם נניח שרק אחוז אחד מבין התומכים בטרור האלה מוכן לתרגם את תמיכתו לצעדים מעשיים (זו גם כן הערכה מאוד קונסרבטיבית, כי במציאות האחוז הוא הרבה יותר גבוה), זה אומר שבין הכלות/חתנים האלה יש לפחות 11 המוכנים לבצע מעשי טרור, כולל פיגועי התאבדות (וכבר היו דברים מעולם – ידוע לפחות על מקרה אחד בו הדבר אכן קרה בפועל).

לדעתו של הגאון ממערכת עיתון "הארץ", הסעיף בחוק שנועד למנוע את כניסתם הכמעט וודאית של 11 (קרוב לוודאי הרבה יותר) טרוריסטים פעילים לתחומי מדינת ישראל הופך את מדינת ישראל למדינת אפארטהייד, ואת האפשרות, למעשה כמעט וודאות, שזה יקרה הוא מגדיר כ"אחיזת עיניים". אבל פטור בלא כלום אי אפשר. לשוקן שלנו יש רעיון מקורי איך על מדינת ישראל להתמודד עם סיכון שהוא, לדעתו, רק אחיזת עיניים. "בחינת הסיכון הביטחוני בהתרת כניסתם לישראל של פלשתינאי או פלשתינאית היא פעולה פרטנית" (לא ברור לי מה זו בדיוק "פעולה פרטנית", אם כי אני מניח שהכוונה היא להתייחסות לפרט כזה או אחר) ובאחריותם של כוחות הביטחון. גם אם הייתי חושד שדבריו אלה של שוקן נאמרו בתום לב, הרי הגישה הזאת היא אחיזת עיניים בלבד. אני מוקיר ומכבד את עקרון החפות, על פיו כל אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, אבל עד היום לא נתקלתי בעו"ד או שופט שיכלו לתת לי הסבר מניח את הדעת איך נתן להוכיח את אשמתו של מחבל(ת) מתאבד.

אחרי כל הברבורים על אחיזת עיניים ואם היו או לא היו שיקולים בטחוניים שהביאו להכנסת הסעיף הזה לחוק, שוקן מגיע סו"ס למה שבאמת מפריע לו בחוק האזרחות. לדבריו מדובר בהכשרה של "חקיקה מפלה מטעמים דמוגרפיים". נכון. זאת בדיוק מטרת הסעיף הזה בחוק. למנוע מהערבים לשנות את המבנה הדמוגרפי של מדינת ישראל, דבר אותו הם מנסים להשיג ע"י מימוש זכות השיבה במסווה של "איחוד משפחות". מה פסול בזה? איזו מדינה בעולם איננה משתמשת בחוקי ההגירה והאזרחות על מנת לקבוע מי יוכל ומי לא יוכל להתגורר בשטחה? מדוע האדון הנכבד ממערכת עיתון "הארץ" חושב שמה שמותר למדינות ועמים אחרים הוא אפארטהייד כאשר זה נעשה ע"י ממשלת ישראל? ושוב, למעט חריגים בודדים שמספרם אינו עולה על אצבעות יד אחת, אף אחת מבין מדינות העולם איננה נמצאת במצב בו המיעוטים החיים בה רואים את עצם קיומה כ"שואה", ושואפים להרוס אותה מבפנים. קצת קשה לאמר את זה על ערביי ישראל.

המנטרה המרכזית בשטיפת המוח לה אנו זוכים מצד שמאל של הקשת הפוליטית היא כמה חשוב להם לשמור על האופי, או הצביון, היהודי של מדינת ישראל. קצת קשה להאמין שבמושג "אופי יהודי", או "צביון יהודי", מי שהוא מבין החבר'ה האלה מתייחס לדת ו/או למסורת ישראל. בכל ההזדמנויות בהם הנושא עולה בשיחות ובדיונים בפורומים שיש לי עם ידידים ומכרים מחוגי השמאל הנאור הם מדברים על ל"רוב" יהודי (במרבית המקרים הביטוי המדוייק הוא "רוב מוצק", או "רוב ברור", או "רוב מובהק", או ביטוי אחר בעל משמעות דומה). מאחר ואינני נמנה על הציבור הקורא את עיתון "הארץ" באופן קבוע, כנראה שאינני שייך למה שמכונה בחוגי האליטה הנאורה אנשים חושבים, אבל נדמה לי שיש קשר בין דמוגרפיה ובין הדרישה ל"רוב" יהודי. השאלה כמה אחוזים בדיוק זה "רוב" (או "רוב יהודי מוצק", או "רוב יהודי ברור", או "רוב יהודי מובהק" – תחליטו לבד), אף פעם לא זוכה לקבל תשובה (הם חלשים בחשבון החבר'ה האלה מהאליטה הנאורה). גם לשאלה איך נתן להבטיח שהמצב הזה (מצב של רוב יהודי, או של רוב יהודי מוצק, או של רוב יהודי ברור, או של רוב יהודי מובהק – תחליטו לבד) ישאר כזה לאורך זמן, לא זכיתי אף פעם לקבל תשובה. הסעיף בחוק האזרחות, נגדו עורך עיתון "הארץ" כל כך מתקומם, נועד בדיוק לתת את התשובה לשאלות האלו -- הסעיף הזה נועד למנוע מהערבים לממש את זכות השיבה בדלת האחורית. זו בעיתו האמיתית של שוקן. הוא מתנגד לרעיון שמדינת ישראל תהיה בעלת אופי או צביון יהודי. זה כמובן לא מפריע לו להסתתר מאחורי הדרישה ל"אופי או צביון יהודי" כאשר הוא כותב מאמרים המצדיקים את הכוונה להרוס את מפעל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.

למיטב ידיעתי בחוקי האזרחות של הרשות הפלשתינאית אין שום סעיף האוסר על ערבים תושבי ישראל להצטרף לבחירי/בחירות לבם בשטחי הרשות הפלשתינאית. אם הם יעברו לשם הם ייהנו מכל אותן הזכויות שמדינת ישראל שוללת מהם ואף אחד לא יפריע להם לחיות ביחד חיים ארוכים באושר ועושר. אם זה באמת כל כך חשוב להם לחיות ביחד, אין שום מניעה שהם יממשו את הזכות לאיחוד משפחות בשטחי הרשות הפלשתינאית. האם זה רק מקרה שאין "קונים" לרעיון הזה אצל הערבים?

לסיום כדאי לציין שבמצריים, שכנתנו, וכן בסעודיה, קיימים חוקים המונעים מכל פלשתינאי הנישא לאזרח של אותה מדינה לקבל את אזרחות המדינה. החוקים האלה חלים על כל פלשתינאי ללא כל הבדל היכן הוא חי ומה מעמדו, לא רק על אלה החיים בשטחי הרשות הפלשתינאית, וכן על הצאצאים של נשואים כאלה. למיטב ידיעתי חוקים דומים נמצאים גם בספרי החוקים של ארצות ערביות אחרות. גם שם (לפחות בלבנון ובירדן), הנימוק הוא – הפלא ופלא – דמוגרפי. יתרה מזאת, גם לכאלה שרק רוצים לבוא ולגור באחת מאותן ארצות לא ממתין שטיח אדום.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת ישראל בר-ניר