אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מחשבות בצל האיום האיראני


רוני קליין's picture

היוםכבר ברור לכולם שאיראן היא האיום האסטרטגי החמור מכולם. מרוב חששות הולכותוגוברות אנו מתקשים לחשוב ושוכחים מה בעצם קרה לנו. המסתכל מהצד מתקשהלהבין מדוע בעצם איראן רואה בישראל אוייב.

אין לנו גבולמשותף. אנחנו אפילו לא שכנים. המרחק בין טהרן לירושלים הוא 1,600 ק"מ. לכןאין ולא היה מעולם סיכסוך טריטוריאלי בין ישראל ואיראן. גם לא על "איזוריהשפעה".

אין סיכסוך עלמקורות מים. אפילו אין יריבות כלכלית. סיכסוך מתמשך עם העולם הערבי?האיראנים אינם ערבים. סיכסוך מתמשך עם העולם המוסלמי?

הפלסטיניםומדינות ערב הגובלות עם ישראל אינם מוסלמים שיעים. רק בלבנון יש מיעוטשיעי וגם איתו עד 82' לא היתה בעיה. שלטון האייתולות שנא אותנו מיומוהראשון ב-1979.

נותרה רקשינאה אידאולוגית של משטר דתי קיצוני. צמרת שלטונית של מדינה גדולה בשטח,תושבים ומשאבי נפט רואה צורך להגיע לעימות ברמה עולמית על רקע פרוייקטהגרעין שלה כדי "לטפל" במדינה קטנה ומרוחקת בשלב הראשון במסע ארוך אל תוךההזיה הדתית שלה.

טעויות שנעשועם איראן:

המעטת יכולתהשרדותו של המשטר האיראני.

הערכה רבתשנים (גם של ישראל) טענה, שמשטר האייטולות הוא זמני עקב חוסר פופולריותבערים הגדולות באיראן והסבל הנגרם לרוב העם האיראני.

אולי זה מסביראת חוסר המעש הפנים איראני והבינלאומי בהפלת המשטר. האשליה הזאת, שנבעהממשאלות לב של "מומחים", למרבה הצער התנפצה.

למרות שזוהיחולשה אנושית ידועה לתת למשאלת לב להרדים את התבונה אנו עדים כאן למחדלהערכה חמור בסדר גודל של מחדל שנות ה-30 בנוגע להמעטת ערכו שלהיטלר.

טעותבינלאומית לגבי מטרת פרוייקט הגרעין האיראני: הערכה שפרוייקט הגרעיןהאיראני נועד לסחוט את המערב כדי לקבל הטבות כלכליות, הכרה בלגיטימיותהשלטון, וביצור תדמית המעצמה המוסלמית המובילה.

בפועל, אנועדים למגמה ברורה ועקבית של צמרת השלטון האיראני ללכת עד הסוף עם פרוייקטהגרעין כדי להיות מעצמת-על גרעינית מוסלמית תוך זילזול מופגן במערב. כיוןשמדובר במשטר דתי קיצוני סביר להניח שהשאיפה מעבר לכך היא שלב הפצת"הבשורה האיסלמית" למערב.

רוסיה וסיןמגינות בינתיים על איראן מפני סנקציות של מועצת הבטחון מתוך אינטרס שאיראןמחלישה את מעמדה של ארה"ב כמעצמת-על מובילה ומחלישה את המערב.

לאחר שתושגמטרה זאת היריבות העתידית בינן לבין איראן היא רק עניין של זמן. הדברהאחרון שהן צריכות זה תסיסה מוסלמית מבית או של מדינות מוסלמיות שכנות.

נקודות אורקטנות:

איראן מייצגתאיסלם שיעי ורוב המוסלמים בעולם הם סונים. טיפוח התנגדות סונית מול איראןהוא אינטרס עליון של המערב. גם אל-קאעידה עצמו מייצג קיצוניות דתיתמוסלמית סונית. כיום כל הצדדים פועלים אלה נגד אלה בעיראק ואין סימן שםלאיחוד גורמי כח נגד איראן. האמריקנים צריכים לצאת מעיראק עם הבנות חשאיותמול גורמי כח לפני שהם תוקפים איראן.

אפילו המסרהאיראני, שחלום חיסולה של ישראל יהיה בקרוב בהישג יד אינו גורר גלי שמחהואהדה לאיראן במדינות מוסלמיות אחרות. למעשה, איראן באמצעות החיזבאללההצליחו רק אצל אירגוני טרור פלסטינים להשריש את הדעה הזאת. זאת הסיבה מדועעד להכרעה של האיום האיראני אין לנו מה לקוות לשינוי בחזית הפלסטינית.

וכמובן, ישלנו את אסד. אם אחמדינג'ד הולך להיות הקריקטורה של היטלר - אסד הולך להיותהקריקטורה של מוסוליני. לא רחוק היום שהאיראנים יעשו בסוריה כבתוך שלהםכמו שהחיזבאללה עשה בלבנון.

האידאולוגיהשל האייתולות גם שמה ללעג את המחלוקת האידאולוגית בישראל שהופכת ללארלוונטית מתמיד.

הימין עם"פתרון" ההתנחלויות. שגיאה אסטרטגית בתקופת רגיעה שהפכה לעול בטחוניבזבזני בתקופת האינתיפדה וללא רלוונטית בתקופה של איום חיצוני. כיום אפילופינוי הם לא שווים. גם אין טעם לנסות לתקן את הנזק על רקע אוייב פלסטיניהממתין לחיסולה הקרוב של היישות הציונית ע"י איראן וקבלני המשנה שלה.

מעבר לפרשנותפלסטינית הקובעת כי ישראל נמצאת בתהליך התקפלות מתמשך בדרך להעלמותההסופית אנו עוסקים באירגונים העושים מדי יום "עבודה תמורת משכורת". בדומהלאנשים ההולכים לעבודה, רק שלאחרונים אין מניע של שינאה ויומרה של"התנגדות לכיבוש". בהעדר הרתעה, או גורם כוח פלסטיני מרסן, שום דבר היוםלא יפריע לטרור מלבד חיסול פיזי על בסיס יומי של העושים במלאכה. וגם אז עלמיגור אין מה לדבר.

שום מחיר אוחישובי כדאיות אינם נלקחים יותר בחשבון מהצד של הטרור. מנגד יש לנו אתהשמאל עם "פתרון", שתמיד, בכל מצב, יש לנהל מו"מ מדיני המצליח לפתור בעיותלפחות כמו אמצעים צבאיים אם לא יותר טוב.

מי מפריע לכםלנסוע ולנהל מו"מ עם נסראללה ואחמדינג'ד ולספר לנו אח"כ במסיבת עיתונאיםדרמתית מה הצלחתם להשיג מבחינה מעשית תמורת נסיגה ישראלית לגבולות 67?

אפילו הישגיםהצהרתיים בתור התחלה יתקבלו בברכה - למרות חוסר האמון הבריא של רובהאזרחים החיים במציאות של המזרח התיכון. והפעם, לשם שינוי מהסכמי אוסלווז'נבה, נא לא להתעלם במופגן מאבן הנגף הגדולה מכולן: הדרישה הפלסטינית שלמימוש זכות השיבה.

שניהקצוות האידאולוגיות צריכים להיות יותר מציאותיים. ואם זה יקרה - לא לשכוחלהודות לאיראנים. אנו נמצאים כעת בתקופת המתנה ערב מלחמה.

האיראנים אמרואת דברם וכעת הם ממתינים למהלומה אמריקנית –ישראלית. בהתחשב בזה שאופןהמהלומה והעיתוי שלה נקבע ע"י האמריקנים קשה שלא לחשוב על דחייתו שלאולמרט לדרישה של ועדת חקירה ממלכתית.

מול האפשרותהמדאיגה שאולמרט מנסה להציל את משרתו בתואנה של דאגה לתפקוד המערכות ערבמלחמה קיימת אפשרות עוד יותר מדאיגה והיא, שאולמרט יודע שמועד התקפת מתקניהגרעין האיראניים קרובה ותתרחש במהלך הקדנציה שלו.

להזכירכם: לאהאיראנים מחליטים מתי הם יותקפו. אגב, לדעתי שתי האפשרויות שיחקו תפקידבהחלטתו המרגיזה של אולמרט. מצד שני, אנשים שנכשלו בתפקידם במהלך החזרההגנרלית מול החיזבאללה חייבים לפנות את מקומם מיידית לפני האירוע הראשימול איראן ועשי דברה.

תיקון התקלותללא משוא פנים ומהר הוא בנפשנו.

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.