אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המרוויחים הגדולים מהמלחמה


מי המרוויחים הגדולים של המלחמה הזו?

בחשיבה האינטואיטיבית והנאיבית שלנו, מלחמות פורצות בישראל כי אין ברירה, בבחינת "הקם להרגך השכם להרגו". כשבוחנים את התמונה לאשורה, מסתבר שבארץ, כמו בהיסטוריית המלחמות העולמית מאז ראשית ימי העולם – מלחמות פורצות בגלל אינטרסים. בדרך כלל - אינטרסים צרים, אישיים פוליטיים וציניים של המנהיגים. המנהיגים שלנו. שכבת ההגמוניה הישראלית.

מלחמה זה כנראה דבר טוב לחלק מאיתנו. כשיש מלחמה, אין זמן להתעסק בשחיתות, בקשרי הון-שלטון, בעוני, בחקירות פליליות, באי שוויון חברתי או כלכלי, אפשר לסגור בחסות המלחמה עסקאות ענק, הדיון על קיצוץ בתקציב הביטחון יורד מהפרק ולא נשאר לכן כסף לחינוך, עוני או לסל הבריאות, וזאת גם הזדמנות מצוינת להכשיר שרצים, לנקות עבריינים מקורבים לשלטון ולהפוך אותם ללגיטימיים בזכות עברם הצבאי המהולל. אין ספק שיש קבוצה הגמונית בעם, ש"מלחמה טובה" היא החלום הרטוב שלה, מביאה לה יותר תועלת מנזק. במצב כזה, כמה עשרות חללי צהל או כמה מאות אזרחים הרוגים בשני צידי המתרס, הוא עבורם מחיר נסבל.

לכאורה נראה לנו שהם עושים טעות ביודעין, נכנסים למצבים שכבר נכשלו בהם בעבר ושעלו לנו במחיר דמים ומחיר מוסרי יקר מבלי להביא תועלת אסטרטגית או תרומה לביטחון ישראל. יש לנו כנראה טעות בקונספציה, אנחנו לא מבינים את היעדים האמיתיים של המלחמה. אלו היעדים שהושגו עד תום, פרספקטיבה שהופכת את המלחמות הכושלות שלנו לניצחון מהדהד.

אז מי המרוויחים הגדולים של המלחמה הזו?

להלן רשימה חלקית. הכול, כמובן, נובע מדמיוני הקודח והפרוע. תחליטו אתם אם הקונספציה נראית לכם. כמו שכתב הממונה על השירות הציבורי בהקשר של ספר מחליא במיוחד שכתב – אין קשר למציאות, זה סיפור בדיוני....;

אולמרט ופרץ

שני מקרים שונים, השניים הללו. אולמרט שקוע עד צוואר בהדי השחיתויות שלו, שנחשפו ב- nfc והביאו (אפילו תחת הכדורים השורקים של המלחמה) להמלצה על חקירה פלילית. פרץ, הגיע מוועד העובדים הגדול והאפל של המדינה היישר לפוזיציה בלתי אפשרית כמעט של שר בטחון – נטול כל כישורים רלוונטיים לתפקיד ובניגוד לכל אמירה פוליטית או אידיאולוגית שלו בעבר. שני דברים חשובים מחברים ביניהם:

הצורך לשפץ את עברם בתודעה הציבורית ולהשקיט את הקולות הדורשים למצות עימם את הדין על מי שהיו בטרם פרצו הקרבות הצורך למצב את עצמם כמי שיודעים לעשות, לא רק לדבר, כמי שהמילה שלהם בנושאי ביטחון שווה משהו - ולבדל את עצמם מצילו הענק של שרון.

"מלחמה טובה" תעשה את זה. אין ספק. אולמרט משחק את תפקיד מקבל ההחלטות הנחרצות, פרץ מדשדש בצילו ומרוויח כמה נקודות בתחום הכי אלקטוראלי אצל הבוחר הישראלי – הביטחון. הם משחררים כבר למעלה מחודש סיסמאות מתלהמות על נחישות, זכות, מאבק, חוסן, צדק ונחרצות. לכאורה נראה שהם יודעים לקחת החלטות קשות. רק תזכרו שלא כל כך קשה להם – הם עושים לביתם, לקריירה הפרטית שלהם. הבה לא נשכח איך הפך קודמם, שרון, בזכות היותו "מר ביטחון", ממי שאסור היה לו (כתוצאה מועדת חקירה על פשעי לבנון) להיות אפילו שר ביטחון – לאחד ממנהיגיה הנערצים של ישראל בכל הזמנים. אל תזלזלו בשניים האלה – הם יודעים לאן הם הולכים. שרון כבר היה שם והצליח, שיטה שעובדת לא מחליפים.

ציפי לבני

אם ציפי לבני תרוץ פעם לראשות הממשלה, סביר להניח שאתמוך בה. כי היא אשה. אבל אל לנו לשכוח שציפי לבני מרוויחה מהמלחמה הזו בגדול ויש לה את כל הסיבות לרצות שהיא תקרה. לבני רוכשת ניסיון שלא יסולא בפז בדיפלומטיה בינלאומית, בהסברה ובמנגנון קבלת החלטות הרות גורל וממצבת את עצמה כמקבלת החלטות לא פחות מהבוס שלה. לא מפליא, לכן, שהיא לא ממצמצת כשהיא מכשירה את שרץ הטבח שאנחנו מבצעים כעת באוכלוסייה אזרחית בלבנון ומתיישרת בדום מתוח אל הקונצנזוס הלוחמני המתלהב שהיא מסייעת לייצר בעם. אז ממני אליך, ציפי – הסיבה היחידה שאתמוך בך, אם וכאשר, היא שאת אשה. מכל הבט ערכי אחר – את לא מייצגת אותי.

איציק מרדכי

הוא בלתי נלאה, האיש הזה, כמו פטריה עקשנית – קשה להיפטר ממנו. מי שהורשע בכל הערכאות המשפטיות בעבירת מין חמורה שיש עימה קלון (גם לו וגם למערכת הצבאית שהוא צמח ממנה), ממשיך לנסות לחזור לקונצנזוס הלאומי. השבוע איציק מרדכי היה מהמרוויחים הגדולים של המלחמה הזו – הוא הופיע כפרשן צבאי בערוץ הראשון. סיבה מצוינת (אחת מיני רבות), אגב, להחרים מעתה ועד עולם את הערוץ הראשון. אבל יש כאן עוד משהו שחשוב שנבין – האפיזודה הזו משקפת במיקרו את הקונספירציה המורכבת שאנחנו חיים בתוכה: הערוץ, שאנו משלמים את דמי קיומו, הוא זה שמשמש כנתיב להכשרת הטרפות שכבר ידוע שהסבו לנו נזק רב בעבר.

נשיא המדינה

אם הייתי ממש קונספירטיבית, הייתי חושבת בטח שקצב הוא זה שהוציא אותנו למלחמה הזו. מי שענייני היצרים הבלתי מבוקרים והספק-פליליים שלו תפסו עד לא מזמן את כל מהדורות החדשות וכותרות העיתונים, נעלם לגמרי מהמדיה.כי מה זה הטרדה מינית לעומת "הם קמים עלינו לכלותינו"? פני המדינה כפני הנשיא, שהרוויח הרבה מהמלחמה הזו. בינתיים. לא לעולם חוסן – כי אם האישומים נכונים, לא נשכח ולא נסלח.

צה"ל

צה"ל הוא לא רק צה"ל – הוא גם החברה הישראלית שמאולפת לראות בו את גואלה

נהוג לחשוב שצה"ל זה "הילדים שלנו". למערכת נוח שנחשוב ככה. למעשה, הילדים שלנו מזינים את הסיבה האמיתית לקיומו: צה"ל הוא מפעל אדיר של יצירת שכבת ההנהגה הביטחונית, הפוליטית והעסקית בישראל, והמנגנון הגדול והמסואב (תרבותית וחברתית) ביותר לשימור כוחן של אליטות חברתיות (בעיקר גבריות) וקיבוע המידרג החברתי-כלכלי הקיים. ככזה, הוא לא יכול לתת לפאשלות בסדר גודל שמרעיד את אמות הסיפים בכל ארגון נורמאלי, לסדוק אותו. צה"ל לא נותן את הדין על שום דבר, כבר שנים חוקר את עצמו, מוציא את עצמו זכאי וכש – the shit hits the fan – יוצא למלחמה לצורך טשטוש חדלונותיו.

צה"ל הוא לא רק צה"ל – הוא גם החברה הישראלית שמאולפת לראות בו את גואלה, הוא גם פורשיו ובוגריו ששומרים עליו מבחוץ. אחרי כרם שלום, חטיפת החיילים בצפון, מחדל הסטי"ל, אחרי המחדל המתמשך של צמיחתו הזוחלת של החיזבאללה ממש על גדר המערכת וחשיפות קשות של מחדלים מוסריים ופליליים בשורותיו, באה המלחמה ומצילה את כבודו. אין ספק שלו דרגנו את המרוויחים הגדולים מהמלחמה הזו, הרי שצה"ל ניצב בראש הרשימה. אפילו הרמטכ"ל זכה למרק ציבורית את אמירתו המצמררת בנוגע להפצצה מהאוויר של אוכלוסיות אזרחיות, מלפני מס' שנים, בעזרת מלחמה שהופכת את כתישת האזרחים ל"לגיטימית". לא רק צה"ל זוכה לגאולה כשצה"ל מתמרק על חשבון דם ילדינו והמוסר האישי והקולקטיבי שלנו – כל שכבת ההגמוניה הישראלית זוכה לעוד כמה שנים שקטות בהן יתמעט הערעור על מעשיה ועל הלגיטימיות שלה.

שרת החינוך ומשרדה

שרת החינוך שלנו היא מאנשי שלומו של עמיר פרץ. קשה לי להאמין שככזו, היא תפעל נגד האינטרסים של הבוס והמנטור הפוליטי שלה. כשהנשמות הטובות כבר חזו לה גלישה איטית אל מחוזות השכחה הפוליטיים – באה נאמנותה העיוורת לפרץ והציבה אותה מחדש במרכז המפה. כמו שאמרנו, שיטה שעובדת לא מחליפים. אז מה אם בעברה הייתה ממקימות שלום עכשיו המיתולוגית וממובילות ההתנגדות למלחמת לבנון? אז מה אם יש לנו כאן שידור חוזר של כל מה שיולי תמיר יצאה נגדו עד כה? הנושא החברתי-כלכלי, ההתנגדות למלחמה ולשפיכות הדמים, המיקוד בהשבחת מערכת החינוך ומאבק על תקציבים נוספים, מניעת פיטורי מורים – כל אלו, בעיתות מלחמה, לא יובילו אותה רחוק. במלחמה, גם לה יש מה להרוויח משיפור המיצוב של עמיר פרץ. לא פוליטיקאית מנוסה כיולי תפסיד הזדמנות כזו.

שר האוצר ומשרדו

שר האוצר החדש שלנו כבר הוכיח לנו שאטימות צינית היא אחת התכונות החזקות שלו. מאז שבאה אליו גמלאית ללא גמלה ומררה בבכי על כך שאין לה מה לאכול, והוא הזמין אותה למשרדו (מאיפה כסף לאוטובוס?) והורה לה להביא לו "משהו מרוקאי טעים", הבנו עם מי יש לנו עסק. אליטה מנוכרת, הון-שלטון, משהו שגורם לי לתהות האם שוב נתנו לחתול לשמור על השמנת? בשביל שר אוצר כזה, שנאלץ נעבעך ללכת עם קו "חברתי" בגלל הסכמים קואליציוניים, המלחמה יכולה להיות מתנה של ממש. אפשר לרדת מהבולשיט ולהמשיך את העבודה הטובה שהתחיל ביבי. הנה, כבר, עוד לפני שקוזזו מספרים בגיליון האקסל שלו, נדחק נושא השכבות החלשות לפינה חשוכה. עכשיו, הוא יכול להעביר תקציבים לביטחון ומדינת ישראל תפתח עסקאות ענק, שיהיו בשכבת ההון הישראלית מי שיוכלו אולי לגזור מהן קופונים נדיבים. שר האוצר ומשרדו יכולים עכשיו להתרווח על הכסא הנוח שלהם ולהירגע – מלחמה בשטח, בעלי ההון כבר לא במתח. ולעניים במילא אין זמן שידור ומקום בעיתוני המלחמה. מי סופר אותם?

לסיכום, יש מרוויחים גדולים במלחמה הזו. נתתי כאן דוגמית. את הקונספט, את הרעיון. יש עוד כמה, מן הסתם: ח"כים שבעבר נלחמו על שלום, אבל שותקים במלחמה. אנשי עסקים שיעשו קופה לא רעה בכלל על תוצאות המלחמה הזו - משוק הבניה, דרך תעשיות ביטחוניות ועד תקציבי עתק שיופנו לעידוד תעשיה לאורך קו הגבול. לא חסר מרוויחים ואין קול ובמה למפסידים.

בכלל, שקוראים ככה את התמונה, מלחמה היא דבר טוב. אז מה אנחנו מתלוננים בכלל?

חנה בית הלחמי היא יועצת שיווק ומאמנת, עורכת האתר המקצועיhbh.co.il, עורכת משנה של אתר הנשיםhaderech.co.il , פובליציסטית ופעילה פמיניסטית

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת חנה בית הלחמי